נוביי גוד- כל מה שצריך לדעת

נוביי גוד פירושו ברוסית שנה חדשה. החג נחוג בליל שבין ה-31 בדצמבר ל- 1 בינואר ומסמל את פתיחתה של השנה החדשה שבאה עלינו לטובה. המציינים העיקרים של החג הם הקהילה הדוברת רוסית, לא סוד שאני אחד מהם. החג נוצר בברית המועצות לשעבר, בה נאסר לחגוג חגים נוצריים. כתוצאה מכך הציבור שרצה להמשיך לשמור על אווירת החג, הפך את התקופה הזו לחג חילוני לגמרי, אך בעל סממנים דומים לחג המולד.  לאורך השנים החג קיבל מעמד מיוחד והפך לחג הלא קומוניסטי היחד בברית המועצות, החג התנחל בלבבות האנשים משום שלא נשא אופי קומוניסטי או דתי. 

קישוט על עץ האשוח בתחילתה של השנה החדשה. 

מנהגי החג החילוני- שמציין את חילופי השנים, כוללים הצבת עץ אשוח וקישוטו, נתינת מתנות בעיקר לילדים והענקת כרטיסי ברכה. בנוסף לכך החג מלווה בשני דמויות ציוריות, דד מרוז- סבא כפור המקביל לסנטה קלאוס הנוצרי ובת זוגתו סנגורצ'קה שלא נושאים שום מטען דתי. את החג נוהגים לציין בפורום המשפחתי, בו מקיימים ארוחה חגיגית בה אוכלים מדברים ומאחלים שנה טובה. יש כאלו גם שבוחרים לציין את  החג בפורום רחב יותר ומציינים זאת במסעדה. 

חנות המוכרת עצי אשוח מלאכותיים. 

כיום ברוסיה נשמר האופי החילוני של החג, חגיגות ליל השנה החדשה מצוינים בקישוט רחובות העיר, הצבת עצי אושח ענקיים ,חופשה לרגל החג , שיגור זיקוקי דינור בחצות הלילה, מסיבות נרחבות ושידורים חגיגיים בטלוויזיה. 

קישוט נוסף על עץ האשוח בתחילתה של השנה החדשה

בישראל קיימת בורות גדולה למשמעות החג והרבה אנשים מכנים אותו "סילבסטר" או "חג מולד", אך הכינוי המדויק ביותר הוא נובי גוד- ראש השנה האזרחית! החג עצמו אינו קשור לפולחן דתי כלשהו והוא נושא אופי חילוני בלבד. דעתי האישית היא שאנו חיים לפי לוח השנה הלועזי, ולכן אין שום פסול לציין את תחילת השנה האזרחית החדשה, הרי כל עולמנו מסתובב סביב השנה הלועזית.

                                             שנה אזרחית טובה לכולם! 

כדור נוצה- בדמינטון

בדמינטון, משחק השייך לקבוצת המשחקים המשוחקים בעזרת מחבט וכדור, בניגוד לטניס או פינג פונג בבדמינטון הכדור לא עגול אלא מורכב מבסיס ונוצות. במשחק משתתפים שני יחידים או שני זוגות, מטרתם לגרום לנוצית לנחות ברצפה שמעבר לרשת, במגרשו של היריב, או לגרום לו לא להצליח בהחזרת הנוצית. המשחק נערך במגרש בגודל של 13.40X5.20 מטר עם רשת באמצע המגרש בגובה 1.55 מטר. בנוסף לכל זה, בדמינטון הוא ענף ספורט אולימפי ותחרויות בענף זה נערכות בישראל ובעולם כולו. 

דני גוסב באחד מהאימונים בהפועל בני עי"ש בבדמינטון

קצת היסטוריה, למשחק יש אזכורים רבים בהיסטוריה הרחוקה, בסין, יוון הקדומה ומצרים העתיקה, אך מקורו המודרני הוא דווקא מהודו, שם המשחק נקרא פונה.  בזמנו הוצבו חיילים בריטים בהודו, הם אלו שהביאו לאנגליה את המשחק בשנות השישים של המאה ה-19 לערך. מקור שם המשחק נובע מהעובדה הפשוטה שהמשחק הרישמי הראשון התקיים בטירה בשם בדמינטון בשנת 1870. חוקי המשחק כפי שמכירים כיום נקבעו באנגליה במאה ה-19, אז גם הוקמה התאחדות הראשונה לבדמינטון.  

כדור נוצה ומחבט 

אני אוהב לשחק במשחק זה בשעות הפנאי שלי לרוב עם בן דודי, דני גוסב. דני משחק בדמינטון  בקבוצת הפועל בני עי"ש בבדמינטון באולם הספורט של בית ספר אופק בבני עי"ש ולעיתים גם בקבוצת מכבי חצור בבדמינטון, שם גם נמצאת הנהלת האיגוד הישראלי לבדמינטון. היכרותו עם בדמינטון התחילה לפני כשנה בערך ומאז כבר הספיק להשתתף בכמה תחרויות, תחרות מתחילים, תחרות ליגה וגולת הכותרת אליפות ישראל בבדמינטון. דני מספר ומסביר שיש הבדל בין שני הקבוצות בהם הוא מתאמן, בבני עי"ש יש דגש על משחקיות והכוונה שמשחקים בלי הרף ומשפרים את מיומנות המשחק עם שימת דגש על הערותיו של המאמן ובחצור מתאמנים שעתיים נטו בלי משחקים אך עם תרגילים שישפרו את תפקודו במשחק. דני טוען שבדמינטון הוא הספורט שהוא הכי אוהב משום שהוא דורש הרבה עבודה ולכן זה רוצה לגרום לו להצטיין בזה. בנושא העתיד הוא מספר לי  שהוא רוצה להצטיין בתחום ולהתאמן תמיד תמיד. 

מערת הנטיפים- מערת שורק

מערת שורק היא מערת הנטיפים היחידה בישראל שפתוחה לביקורי הציבור הרחב בה. למרות שטוענים שיש אלפי מערות כאלה בצפון הארץ. המערה נמצאת בשוליים המערביים של הרי יהודה, וממש קרובה לבית שמש. המערה התגלתה שכתוצאה מפיצוץ מבוקר ע"י עובדי המחצבה, שעדין עובדת בקרבת מקום ומכרסמת בסביבתה היפיפייה של הרי יהודה. ביקורי במערה לא הסתכם בפעם אחת אלא 3 פעמים, כשכל פעם הדגש הוא על משהו אחר. בפעם הראשונה סתם טיול משפחתי, סיור עם מגמת כימיה עם דגש על ההיבט הכימי ולבסוף סיור עם מגמת מדעי הסביבה עם דגש לעניין הסביבתי ולחורש הים תיכוני סביב המערה. 

קיר הנוצר מנטיפים גדולים ורחבים. 

ההיבט הכימי מתייחס אל תופעה מאוד אופיינית לסלעי המשקע הבונים את הרי יהודה, הרי הם הגיר והדולומיט, היא תופעת הקארסט. הקארסט היא תופעה גאולוגית המתבטאת בהמסת סלעי משקע ע"י מים חומציים במקצת, ויצירת בולענים, פירים אנכיים, מגדלי קארסט ואף מערות נטיפים. התופעה נוצרת כאשר מי גשם "פוגשים" בפחמן דו חמצני באוויר או בצמוד לקרקע- שם מתרחשים תהליכי נשימה בחיידקים וצמחים הפולטים פחמן דו חמצני וריכוזו שם גבוה יותר, כך המים הופכים לחומצה פחמתית בעלת יכולת להמיס את סלעי המשקע- גיר ודולומיט. לאחר שזה קרה, המים ממשיכים לחלחל דרך הסדקים בהר, כך נוצרות מערות וחללים גדולים ושם כמובן נוצרים גם הנטיפים, בדרך הפוכה, הפחמן הדו חמצני "בורח" מהטיפה.  הגיר נשאר   תלוי על תקרת המערה, וכן הלאה במשך אלפי מיליוני שנה עד שנוצרים נטיפים באורכים וצורות שונות.

קיר נטיפים יפהפה.

פתיחת המערה לביקור הציבור הרחב מעלה כמה בעיות. ראשית, הבעיה הראשונה היא יבוש המערה כתוצאה מפתיחתה לאוויר העולם, לכן דואגים להמטיר כמויות מים מבוקרות מעת לעת כדי לשמור על לחות יציבה.  שנית, בני אדם מעלים את ריכוז הפחמן הדו חמצני  מעצם נוכחותם שם, בתהליך הנשימה. דבר המסכן את היווצרות הנטיפים עצמם- כלומר ריכוז גבוה מידי  של פחמן דו חמצני  ימנע מהמשך היווצרות הנטיפים. לכן דואגים למערכת ניטור ומאווררים את המקום מידי פעם. שלישית, האור שזקוקים לו המבקרים כדי לראות את הנטיפים, גורם לכך שהנטיפים יכוסו בצמחים המבצעים פוטוסינטזה כתוצאה מהאור וכך בעצם הנטיפים מזדהמים ותהליך היווצרותם נפסק או משובש. ניתן להקרין את המקומות המזוהמים בקרינת UV כדי לפטור אותם מהזיהומים. ורביעית, מגע של האדם יהרוס את הנטיף או הזקיף והוא לא "יגדל" יותר. ישנם עוד כמה בעיות שכדאי לשים לב אליהם כמו עליית הטמפרטורה כתוצאה מהשימוש בתאורה מלאכותית. 

נטיפים, הדימיון הפרוע שלכם. 

הביקור במערת הנטיפים (שמורת טבע לכל דבר) הוא בתשלום סמלי של 23 ש"ח.  הביקור מומלץ לכל אדם ואדם, הביקור אורך כ30- 40 דקות ונערך בשביל שנבנה במערה כדי להקל על הביקור ולמנוע הרס של הנטיפים והזקיפים ע"י המגע של המבקרים. הביקור מתחיל בצפייה בסרט ובו מידע חשוב וממוקד על מערת הנטיפים. ימים גשומים לפני מוסיפים לעניין בביקור, הכל מלא מים ואף שלוליות וטיפות. המערה לחה מאוד, וממש לא קר- אם חשבתם לקחת מעילים- תחשבו שוב!  סביבת המערה מלאה בפרחים מדהימים בעיקר בחורף- ממש מומלץ להציץ ולטייל סביב המערה אחרי או לפני הביקור בה. דמיינו וחפשו צורות בנטיפים ותמצאו עולם נפלא שהיה סגור אלפי מיליוני שנים עד שהמערה התגלתה. 

גשם גשם משמיים

 גשם תמיד גורם לי להתרגש מחדש, אני אוהב את הריח שלאחר הגשם, את הטיפות על המטרייה את השלוליות סביב סביב ואת מזג האוויר החורפי והקר לשם שינוי באקלים החם של ישראל, לצערי הגשם השנה ממעט להגיע ורק ממטרים ספורים פקדו את ארצנו הקטנה.

גשם באוקטובר (רוצים שיחזור!)

 העונה האהובה עליי היא כמובן חורף, קריר ומאוד מאוד נעים, הגשם ממלא את מאגרי המים, הפרחים שבכל חורף פורחים במלוא הדרם צצים בשדות בור ויערות וכל מקום אחר, שלוליות החורף העונתיות מתמלאות וצפרדעים מקפצות להן, והשבלולים צצים בכל מקום. 

נובמבר כמעט בלי גשם כלל, רק מעט בתחילתו. אבל כולי תקווה שהמשך החורף יהיה גשום מאין כמותו, והגשם לא יפסיק להגיע לארצנו הקטנה, ישראל. 

עמק החולה

לפני כמה ימים יצא לי לבקר בצפון ארצנו הקטנה, בעמק החולה הרווי ציפורים ומבקרים רבים הבאים לצפות בהם. בדרכנו הארוכה זכיתי לצפות בכמה וכמה ערים, הרים, מושבים וכפרים. הדרך הארוכה לא העיקה עליי, להפך, מאוד נהניתי לנסוע לעבר צפון הארץ, המאוד שונה מהאזור שאני גר בו, הרים רבים והרבה ירוק סביב. בהגיענו לעמק החולה, השוכן בין הגליל ההררי לבין הגולן הבזלתי, נפרשו שדות ירוקים ומלאי ציפורים נודדות    סביב האגמון שהוצף מחדש בשנות ה- 90, אחרי שהתברר שיבוש האגם והביצות סביבו גרמו לנזקים סביבתיים רבים בינהם שרפות. כיום זוהי דוגמה מובהקת לנזק סביבתי שיכול לגרום האדם לסביבה על ידי פעיליות חסרות התחשבות בטבע.  

עגורים באגמון החולה 

אני בהגיעי לאגמון החולה התחלתי לסקור את הסביבה ולחפש ציפורים, פרחים ויצורים שונים בנופים המרהיבים שמסביבי. כמו כן, בכניסה לאגמון ניתן לשכור אופניים או קולנועית כדי להפוך את החוויה ליותר מהנה ויותר  דינמית. בנוסף, ניתן לשכור משקפת ומדריך ציפורים. באגמון ניתן לצפות  בחסידות, עגורים ושאר הירקות המעופפים להם סביב האגמון ולידו בשדות הירוקים נוחתים להפסקה במסע הנדידה הארוך מאירופה ומערב אסיה הקרים לעבר אפריקה החמימה לעת החורף. שחכתי להזכיר שזו הייתה הזדמנות טובה לנסות את המשקפת החדשה שקניתי, Meade 9x63, למטרות אסטרונומיות אך גם מתאימות לתצפיות צפרות ונוף. המראות שנשקפים ממנה מהממים ביופיים, חבל שלא נתנו לי עוד קצת זמן, כל דבר נראה קרוב יותר, מן הסתם ומקבל מרקם חלק ויפה. באגמון החולה ניתן גם להצטרף למסע בעגלת המסתור, המובלת בעזרת טרקטור המגיע היישר אל הציפורים בשדות, מבלי להבריח אותן, וכך הצופים זוכים לחוות חוויה מדהימה של הטבע המופלא. 

שמורת החולה וברקע מגדל התצפית 

הביקור בעמק החולה נמשך כאשר עברנו לשמורת החולה, שם ממוקם גם מרכז המבקרים. במקום מגוון של בעלי חיים, ג'מוסים, שפמנונים, צבי מים וכמובן ציפורים נודדות. במקום מסלול הליכה מעל הביצות ומגדל תצפית מרהיב ביופיו הצופה אל עמק החולה הרחב ידיים וכל מה שבתוכו. המסלול מעגלי ומספיק לכשעתיים של טיול מצוין ואף יותר. בכניסה מומלץ להיכנס למרכז "עופוריה" שבו נמצאות שתי תערוכות של ציפורים ושל שאר בע"ח בשמורה. הביקור נחתם בסרט תלת ממד וכיסאות זזים, המדמה את חיי הציפורים.  

מבט על עמק החולה מהרי נפתלי (מצודת כ"ח)

לאחר הביקור בעמק עצמו עלינו להרי נפתלי השוכנים מזרחית לעמק החולה ותצפתנו על העמק ממבט על. המבט עוצר נשימה ומאפשר תצפית לעבר כל אזור עמק החולה היפיפה . מצודת כ"ח נקראת כך לזכר28 הלוחמים שנפלו בכיבושה.  המצודה ממוקמת על הרי נפתלי והיא נכבשה במלחמת העצמאות מידי הערבים שהשתלטו עליה לאחר שהבריטים עזבו את האזור כחלק מסיום המנדט בארץ ישראל.   
  

יום הניקיון הבינלאומי 9/11/2010

כן כן, היום יום הניקיון הבינלאומי, שמעתם על זה תתחילו לנקות . היום בבוקר כבכל יום נסעתי לי באופניים, אך לא כבכל יום היום ראיתי עשרות ילדים עם שקי אשפה פושטים על רחובותיה של בני עי"ש ופשוט מנקים כל מקום אפשרי. הילדים התנדבו משני בתי הספר היסודיים בישוב, זאת כחלק מיום הניקיון הבינלאומי אותו מארגנת קק"ל בשיתוף השלטון המקומי. בכל פינה בישוב היה ניתן לראות את הילדים מנקים, פשוט אי אפשר היה לפספס אותם. 

ילדים מבתי הספר מנקים 

יום הניקיון הבינלאומי מאוד חשוב ומלמד ערכים חשובים של ניקיון הסביבה הקרובה אלינו, אך יום אחד בשנה לא מספיק! צריך להפוך את היום הזה לפעילות קבועה הנערכת מידי פעם בפעם. מלבד זאת צריך להגיע למצב בו כולנו נשמור על ניקיון הסביבה שלנו מתוך רצון לחיות בסביבה נקייה ובריאה יותר. אנחנו ננקה ונשליך האשפה לפחים ואילו הרשויות יאכפו את חוקי הניקיון ויפנו את האשפה בזמן. 

שקיות האשפה שבהם הילדים אוספים את הפסולת 

אני נזכר שגם אני השתתפתי ביום ניקיון כזה כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי, והזיכרון הראשון שעולה הוא לא כמות האשפה שנאספה אלא הפעולה של הניקיון, לא ההיבט המהותי- שמירה על הניקיון אלא הפעולה של איסוף הפסולת עצמה. כדאי להפוך את השמירה על הניקיון לדרך חיים בה מתנהלים ולא פעולה סימלית של ניקיון פעם בשנה. ניתן היה לצייד את המתנדבים ביותר מכפפות ושק לצורך הניקיון. 

אשפה בצידי הדרך (מזבלה לא חוקית) 

למרות יום הניקיון הרחובות לא מי יודע מה נקיים, המקומות הנקיים ישארו ואילו המקומות המלוכלכים לא ישתנו עד התושבים ינקו ויפנימו את ערכי הניקיון בסביבת מגוריהם. כך לדוגמה המזבלה לצידי הדרך הצדדית בגבול הישוב.   

CLEAN UP THE WORLD


יום הניקיון הבינלאומי באתר קק"ל 

צילומיי המובחרים

כמעט כמו כל אחד ואחת היום גם אני צלם חובב. אני משתמש במצלמה דיגיטלית Canon PowerShot A580. אני מצלם נופים, תמונות משפחתיות וכל דבר שנראה לי מספיק יפה כדי להנציח את זה. בפוסט זה אני אציג את התמונות שאני חושב שהן הכי טובות שיצאו לי במשך זמן מה. אתם מוזמנים להאיר לשפוט ולהציע שיפורים לפעמים הבאות. 

בן חצב יקינתוני ליד מערת הנטיפים 

מגדלי המים בבני עי"ש 

פארק מערות עדולם 

גדרה- מבט מכיוון כביש 7 

חרצית עטורה 

טיון דביק 

הקמפיין של אל"ה למיחזור בקבוקי פלסטיק

כבר כתבתי על נושא המיחזור ברשומה קודמת. הפעם עלה בי צורך לכתוב ולהציג את הקמפיין החדש של אל"ה- איסוף למען הסביבה, בו נתקלתי היום לראשונה במהלך צפייה שגרתית בטלוויזיה. שמו של הקמפיין הוא "זה טבעי שתמחזר" אותו מלווה פרסומת טלביזיה בת 35 שניות, למרות אורכה הקצר היא קולעת בול, מסכמת את כל העניין וגורמת עניין רב ורצון לעזור לבקבוקי הפלסטיק.  

בסרטון הפרסומת המוצג לעיל ניתן לראות את המוצרים השונים שניתנים לייצור כתוצאה ממיחזור בקבוקי הפלסטיק, במקום השלכתם לפחי האשפה הרגילים והטמנתם באתרי סילוק פסולת שתופסים מקום רב ולא מנצלים את הפוטנציאל המיחזורי שלהם הם הופכים למוצרים שעוזרים לנו וחוסכים משאבים חדשים.

אני אישית מאוד אהבתי את הפרסומת, נקווה שאנשים יפנימו את המסר של קמפיין זה וישליכו את הבקבוקים למיחזורית, השם החדש למכלי המיחזור של הבקבוקים. בנוסף, אין שום סיבה לא להשליך את הבקבוקים למיחזורית כשהן כל כך זמינות ליד פחי האשפה הרגילים. 


עוד מידע על מיחזור תוכלו לקבל באתר של אל"ה: http://www.ela.org.il/

מיינקראפט MineCraft

מיינקראפט (Minecraft) הוא משחק רשת, בנייה/עולם פתוח אשר הוצא לראשונה באביב 2009 ע"י מפתח עצמאי אחד מרקוס פרסון, מאז הוא תופס תאוצה בעולם כולו כשעוד ועוד אנשים מצטרפים לחווית משחק זאת. מהות המשחק היא בבנייה בעזרת קוביות גדולות, כל דבר שעולה לכם בדימיונכם. הגרפיקה במשחק לא הכי טובה אבל המשחקיות מאוד מפותחת ומאפשרת חווית משחק שלא קיימת במשחקים אחרים. שם המשחק מייצג את מאפייניו העיקריים, כל דבר ניתן לכרייה ואיסוף (Mine) ולבנות ממנו משהו יותר מורכב (Craft). 

אחת המפות בגרסה היצירתית (בשרת של אחי BFB) 

המשחק מאפשר שתי אפשרויות משחק שונות, הראשונה מכונה גרסת אלפא אשר עוסקת בהישרדות, כל דבר בו כמו בעולם האמיתי, צריך להשיג משאבים שונים ולשרוד ע"י איסוף אוכל, בנייה והתגוננות מפני יצורים שרוצים לתפוס אותך. גרסה זו עולה 10 אירו וניתן להורידה מהאתר הרישמי של מיינקראפט (minecraft.net). בהמשך כשהגרסה תושלם כל מי שקנה אותה יקבל את כל העידכונים אליה בחינם. כמו לכל משחק ניתן להשיג גם גרסה פרוצה לגרסת ההישרדות. הגרסה השנייה היא יצירתית (הגרסה הקלאסית),הגרסה הקלאסית מאפשרת לבנות מבנים, לחפור מערות וליצור עולמות ייחודיים, כל זה עם אין ספור קוביות. בה ניתן לשחק חינם דרך אתרה של מיינקראפט או בעזרת קליינט שמאפשר עוד כמה אפשרויות נוספות להקלת תהליך הבנייה כמו תעופה ועוד. לגרסה היצירתית ישנה אפשרות להתחבר לשרתים פרטיים ולבנות חופשי. 

סמליל השרת של אח שלי BFB (עוצב ע"י) 

את הרעיון לכתוב על משחק זה קיבלתי מבני משפחתי, אחי ושני בני דודי אשר לאחרונה משחקים בלי הפסקה במשחק זה. מהם נמסר שהמשחק ממכר ושמאוד כיף לשחק בו. הגדיל אחי שפתח לעצמו שרת פרטי אותו הוא מנהל ביחד עם אחד מבני דודי. כל המעוניין לשחק בשרת של אחי יכול להכנס לאתר שלו ולקבל עוד פרטים עליו. 

תמונה נוספת מהשרת BFB

 אני אישית לא הכי נהנה מהמשחק אבל אני גם לא חושב שזה משחק רע. בגרסת ההישרדות של מיינקראפט יש משחקיות רבה, כל דבר ניתן לאיסוף, בנייה, הרכבה ואפילו תקלות כמו שריפות יכולות לקרות. ניתן להכין מגוון רחב מאוד של חפצים, יש מגוון רחב של משאבים שמאוד תורמים לעיניין במשחק. נקווה שהמשחק רק יתפתח ויביא לנו הפתעות חיוביות בצמיחתו. 

ביבליוגרפיה: 

http://www.vgames.co.il/article/12204.html

גביע אשדוד הבינלאומי באיגרוף 2010

גביע אשדוד הבינלאומי באיגרוף אשר נערך בתאריכים 29/9-1/10 באולם הספורט של מקיף ח' הממוקם ברובע הי"ג של העיר אשדוד הוא תחרות בה השתתפו מתאגרפים משישה מדינות שונות כולל ישראל. זו לא הפעם הראשונה שהתחרות נערכת, לא מכבר היא הפכה להיות מסורת באשדוד החל משנת 2007 לכל הפחות. תושבי אשדוד והסביבה זכו להנות מחוויה משובחת של איגרוף ברמה בינלאומית בשלושה ימים אלו. התחרות אורגנה ע"י החברה העירונית לספורט של אשדוד בשיתוף איגוד האיגרוף הישראלי ובמסגרת חגיגות שנת ה-20 לעלייה הגדולה ממדינות ברה"מ לשעבר.

גביע אשדוד הבינלאמי באיגרוף בשנת 2009 

הטורניר השנה 

אחד ממארגני התחרות הוא מיכאל טרכטנברג, מאמן איגרוף וותיק בעיר אשדוד ואלוף ברה"מ לשעבר באיגרוף כמובן. ניהל את התחרות וילאם שחאדה יושב ראש איגוד האיגרוף הישראלי.  

גביע אשדוד הבינלאומי 2010 

ביומיים הראשונים נערכו הקרבות המוקדמים וביום השלישי קרבות הגמר, בכל שלושת הימים האלו היו מאות אנשים שבאו לצפות בקרבות השונים שחלקם היו מותחים, חלקם מעניינים וחלקם משעממים. מלבד הצופים שגדשו את האולם היו גם הרבה מן המתאגרפים בקהל ומשפחותיהם שתמכו בהם. משום מה כאשר הבוגרים סיימו להתאגרף ועלו לזירה הקדטים, הקהל התרוקן באופן דרמטי, ובסיום התחרות נשארו קרחות גדולות ביציעים. חבל שבזמן התחרות לא היה מידע על המתאגרפים מהארצות השונות ופרסום ההכרעות בצורה יותר ברורה. 

אחת מההכרעות 

מבחינת צפייה בתחרות למי שאין לו קרוב המתאמן באיגרוף או קשור איכשהו לתחום הזה יהיה לו קצת משעמם לצפות בתחרות, אך התחרויות האלו הן מאוד חשובות לסטטוס של העיר אשדוד כעיר המקדמת ספורט ותומכת בתחומי הספורט המגוונים ביותר. השנה התחרות נערכה באולם הספורט של מקיף ח' אך אשתקד התחרות נערכה באולם הספורט של מקיף ז', שני האולמות הן ברמה גבוהה וישנם מספיק מקומות לארח קהל גדול. הזירה שהוצבה באולמות נראת מעולה וברמה הגבוהה ביותר. שירבו תחרויות ספורט מכלל הסוגים.לרשימת הזוכים באתר חדשות אשדוד לחץ כאן. 

מיחזור- הפתרון לזבל שלכם!

 נתחיל בקצת סטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר בממוצע כ-1.53 ק"ג אשפה ליום בסה"כ כ- 560 ק"ג לאדם בשנה. בישראל מיוצרת כ-6 מיליון טון פסולת עירונית ותעשייתית מתוכם רק כ-1.4 מיליון טון מועברים למיחזור שהם כ- 20 אחוזים. לסיכום היווצרות פסולת בחברה מודרנית לא ניתנת למניעה. אז צריך למצוא דרכים לטפל בה. כמו למשל המיחזור. 

בקבוקים במיכל האיסוף לבקבוקי פלסטיק

בהגדרתו מיחזור הוא תהליך בו הפסולת שלנו כמו פלסטיק, זכוכית, מתכת, אשפה אורגנית ולעיתים אף מים מפורקת והופכת לחומרי גלם בתהליכי ייצור כלשהם, לדוגמת סלסלות לפירות או פליז. תהליך זה חוסך חומרי גלם גולמיים וגם מונע את הטמנתה של הפסולת באדמה ובכך שומר על משאבי הקרקע שגם כך דלים במחוזותינו ומעבר לכך מונע זיהום מי תהום, אוויר וכמויות פסולת מרובות. 

מכלים לאיסוף נייר עיתון  ובקבוקי פלסטיק במועצה המקומית בני עי"ש 

בשנים האחרונות יותר ויותר מועצות ועיריות בישראל מצטרפות למהפכת המחזור, כשהן מתקינות מגוון רחב של מכלים למיון האשפה החל ממכלים לבקבוקי  פלסטיק ממשיך דרך קרטון, נייר ואף בגדים. כמו המועצות האחרות בשנים האחרונות מועצת בני עי"ש משקיעה בהצבת מכלים לאיסוף בקבוקי פלסטיק, נייר, קרטון ואף בגדים למיחזור או שימוש חוזר. נכון ניתן להוסיף עוד מכלים למיון הפסולת אבל זו היא התקדמות מאוד משמעותית יחסית לעשור הקודם. עכשיו גם כדאי להשקיע בהסברה וחינוך סביבתי לכל שכבות הגיל בישוב. כיום כדי למשוך אנשים להשליך את הפסולת לפחי המיחזור, נערכה תחרות לעיצוב המכלים אותם תוכלו לראות כאן. 

מכל לאיסוף בגדים משומשים למיחזור או שימוש חוזר במועצה המקומית בני עי"ש

 יש לציין שמיחזור יהיה יעיל כשהוא במסגרת תוכנית מקיפה של טיפול באשפה כלומר טיפול משולב באשפה, השיטה המונהגת ברוב המדינות. עיקרה של השיטה היא שישאר כמה שפחות פסולת שתלך לטמיון, כלומר להטמנה סניטרית או סתם הטמנה. הפתרונות שניתנים לביצוע הם: 

       * הפחתה במקור 

       * שימוש חוזר 

       * מיחזור 

       * הפקת אנרגיה מפסולת (פל"א)

       * הטמנה

מוצר המכיל פחות פלסטיק- משמע מי שיקנה אותו ינהג בדרך של הפחתה במקור  

גם לכם יש חלק בהצלחת הטיפול בפסולת, קודם כל תמענו מרכישת אריזות מיותרות וצריכת שקיות מיותרות בסופר, במקום תשתמשו בשקיות בד. מעבר לכך תנסו להשתמש בכל כלי כמה שיותר פעמים- שימוש חוזר ולא בכלים חד פעמים שיוצרים עוד פסולת פלסטיק לא רצוייה. התקינו בר מים במקום לסחוב בקבוקים מיותרים. נכון שיש שקיות מתכלות/ מתפרקות אך עדיף לחסוף מהסביבה עוד שקית מיותרת. מעבר לכל זה אתם המפתח להצלחה משום שאתם אלו שצריכים למיין את הפסולת שלכם וכך לחסוך התעסקות מיותרת בפסולת בהמשך. לכן תפרידו בין סוגי הפסולת השונים וזרקו למכלים המיועדים להם. אם לא לכל מרכיביה לפחות לפסולת יבשה ורטובה. 

פסטיבל המדע במכון ויצמן רחובות

מפת פסטיבל המדע במכון ויצמן 

ביום שני ה- 27 בספטמבר 2010 חול המועד סוכות, ביקרתי ביחד עם בן דודי רומה בפסטיבל המדע במכון ויצמן ברחובות, הפסטיבל העשירי שמתקיים כבר. כבר ביקרתי בפסטיבל המדע לפני שנתיים לערך, במסגרת התחרות קום.בינה- תחרות בסגנון חפש את המטמון עם תחנות מדעיות. התחלנו את ביקורנו בפסטיבל המדע בשעה 10 עם פתיחת הקופות ביקרנו במגוון הרחב של התחנות, למרות שלא את כולן הספקנו, בשל חוסר עניין או חוסר מזל. 

אקו-ספירה (כיפה גאודזית) בגן המדע 

התחנה הראשונה שבה ביקרנו הייתה גן המדע, אטרקציה נהדרת, הגן מלא במוצגים שונים המציגים עקרונות מדעיים שונים ומשונים, הביקור מתאים בעיקר לילדים צעירים, בגיל היסודי אך יכול להתאים גם לביקור המשפחה כולה וילדים טיפה יותר מבוגרים.  אני אישית נהנתי מהביקור שם, זהו לא ביקורי הראשון בגן המדע אך נהנתי בכל זאת. במסגרת הביקור בגן המדע שמענו הרצאה באקו-ספירה ,הבנוייה ככיפה גאודזית, על חיידקים ופטריות. זוהי הפעם הראשונה שאני מבקר באקו-ספירה, בתוכה צמחים ממינים שונים, פטריות וחיידקים שונים המוצגים ע"י צוות גן המדע בהרצאה שאורכה כ- 45 דק' כאשר הם מציגים אותם בעזרת המיקרוסקופ ומציגים את האנשים האחראים לגילויים וההיסטוריה של מחקרים אלו. 

מימין מגדל השמש ומשמאל שדה המראות 

התחנה הבאה שבה ביקרנו הייתה מגדל השמש אשר ממולו ישנו שדה מראות המרכזות את קרני השמש לכמה נקודות במגדל השמש. מצידו המערבי של מגדל השמש ישנה נקודת תצפית על שדה המראות ומגדל השמש, בו נקודת הסבר קולית בשמונה שפות, שם מתארים את אופן פעולתו וכמו כן מסבירים על הניסויים והמחקרים אשר נערכים במגדל השמש ע"י מדעני המכון. אנרגיית השמש הינה משאב מתחדש וידידותי לסביבה על כן צריך להשקיע במחקר ולפתח את התחום עוד ועוד. נקודת התצפית קצת בעייתית אבל מספקת. בקומת הקרקע של מגדל השמש הוצגה התערוכה "מכונות חכמות ולא שימושיות" וממול מגדל השמש, בשדרת סיבין היה מתחם רובוטים ורוגטקה ענקית להנאת המבקרים.  

בית ויצמן 

לאחר ביקורנו במגדל השמש התקדמנו לכיוון בית וויצמן ומכון דוידסון. ביקרנו בביתו  של הנשיא הראשון של מדינת ישראל, והתרשמנו מיופיו הארכיטקטורי ואף מרכב השרד שלו ששמור במגן זכוכית בכל השנה. בגינת בית הנשיא הוצג קונצרט קטן, מאוד נחמד לאוזן. לאחר מכן נכנסנו למכון דוידסון אך לצערנו פספסנו את ההרצאה של "השף המדעי" מבשל ארוחה אך מנגד נהננו מתצוגת הזיהוי הפלילי של המשטרה שהיתה בקרבת מקו.  

תערוכת "מכונות חכמות ולא שימושיות" 

במהלך האירוע נסעו אוטובוסים בין שלוש תחנות שנקבעו מראש והסיעו את האנשים מתחנה לתחנה, אני הייתי מציע במקום זאת להציב אופניים במכון לטובת המבקרים בפסטיבל ובכלל בכל ימות השנה. יחסוך כסף ואף יוסיף להנאת הביקור. מעבר לכך היה גם סיור ממונע שזכה לפחות הצלחה ונסע ריק כמעט ברחבי מכון ויצמן וסיפק מידע בסיסי עליו. בנוסף לשירות ההסעות הזה פעל מזנון במקום אך המחירון טיפה מוגזם, לדוגמה: צמר גפן 7 ש"ח, נקניקיה 15 ש"ח וקרפ או פיצה ב20 ש"ח. ומחיר הכניסה ההתחלתי למתחם עומדת על 65 ש"ח למבוגר או 55 ש"ח לילד עד גיל 15. נקווה שירבו אירועים מדעיים, קצת יותר זולים ומהנים.