פסטיבל המדע במכון ויצמן רחובות

מפת פסטיבל המדע במכון ויצמן 

ביום שני ה- 27 בספטמבר 2010 חול המועד סוכות, ביקרתי ביחד עם בן דודי רומה בפסטיבל המדע במכון ויצמן ברחובות, הפסטיבל העשירי שמתקיים כבר. כבר ביקרתי בפסטיבל המדע לפני שנתיים לערך, במסגרת התחרות קום.בינה- תחרות בסגנון חפש את המטמון עם תחנות מדעיות. התחלנו את ביקורנו בפסטיבל המדע בשעה 10 עם פתיחת הקופות ביקרנו במגוון הרחב של התחנות, למרות שלא את כולן הספקנו, בשל חוסר עניין או חוסר מזל. 

אקו-ספירה (כיפה גאודזית) בגן המדע 

התחנה הראשונה שבה ביקרנו הייתה גן המדע, אטרקציה נהדרת, הגן מלא במוצגים שונים המציגים עקרונות מדעיים שונים ומשונים, הביקור מתאים בעיקר לילדים צעירים, בגיל היסודי אך יכול להתאים גם לביקור המשפחה כולה וילדים טיפה יותר מבוגרים.  אני אישית נהנתי מהביקור שם, זהו לא ביקורי הראשון בגן המדע אך נהנתי בכל זאת. במסגרת הביקור בגן המדע שמענו הרצאה באקו-ספירה ,הבנוייה ככיפה גאודזית, על חיידקים ופטריות. זוהי הפעם הראשונה שאני מבקר באקו-ספירה, בתוכה צמחים ממינים שונים, פטריות וחיידקים שונים המוצגים ע"י צוות גן המדע בהרצאה שאורכה כ- 45 דק' כאשר הם מציגים אותם בעזרת המיקרוסקופ ומציגים את האנשים האחראים לגילויים וההיסטוריה של מחקרים אלו. 

מימין מגדל השמש ומשמאל שדה המראות 

התחנה הבאה שבה ביקרנו הייתה מגדל השמש אשר ממולו ישנו שדה מראות המרכזות את קרני השמש לכמה נקודות במגדל השמש. מצידו המערבי של מגדל השמש ישנה נקודת תצפית על שדה המראות ומגדל השמש, בו נקודת הסבר קולית בשמונה שפות, שם מתארים את אופן פעולתו וכמו כן מסבירים על הניסויים והמחקרים אשר נערכים במגדל השמש ע"י מדעני המכון. אנרגיית השמש הינה משאב מתחדש וידידותי לסביבה על כן צריך להשקיע במחקר ולפתח את התחום עוד ועוד. נקודת התצפית קצת בעייתית אבל מספקת. בקומת הקרקע של מגדל השמש הוצגה התערוכה "מכונות חכמות ולא שימושיות" וממול מגדל השמש, בשדרת סיבין היה מתחם רובוטים ורוגטקה ענקית להנאת המבקרים.  

בית ויצמן 

לאחר ביקורנו במגדל השמש התקדמנו לכיוון בית וויצמן ומכון דוידסון. ביקרנו בביתו  של הנשיא הראשון של מדינת ישראל, והתרשמנו מיופיו הארכיטקטורי ואף מרכב השרד שלו ששמור במגן זכוכית בכל השנה. בגינת בית הנשיא הוצג קונצרט קטן, מאוד נחמד לאוזן. לאחר מכן נכנסנו למכון דוידסון אך לצערנו פספסנו את ההרצאה של "השף המדעי" מבשל ארוחה אך מנגד נהננו מתצוגת הזיהוי הפלילי של המשטרה שהיתה בקרבת מקו.  

תערוכת "מכונות חכמות ולא שימושיות" 

במהלך האירוע נסעו אוטובוסים בין שלוש תחנות שנקבעו מראש והסיעו את האנשים מתחנה לתחנה, אני הייתי מציע במקום זאת להציב אופניים במכון לטובת המבקרים בפסטיבל ובכלל בכל ימות השנה. יחסוך כסף ואף יוסיף להנאת הביקור. מעבר לכך היה גם סיור ממונע שזכה לפחות הצלחה ונסע ריק כמעט ברחבי מכון ויצמן וסיפק מידע בסיסי עליו. בנוסף לשירות ההסעות הזה פעל מזנון במקום אך המחירון טיפה מוגזם, לדוגמה: צמר גפן 7 ש"ח, נקניקיה 15 ש"ח וקרפ או פיצה ב20 ש"ח. ומחיר הכניסה ההתחלתי למתחם עומדת על 65 ש"ח למבוגר או 55 ש"ח לילד עד גיל 15. נקווה שירבו אירועים מדעיים, קצת יותר זולים ומהנים.  

טיולי אופניים

ישראל זו המדינה היחידה שאני מכיר שקיימים בה מנהגים/מצוות כה משונים אך מהנים לאורך השנה, והכוונה למנהגים לא מסורתיים כדוגמת נסיעה באופניים ביום כיפור, הדלקת מדורות בל"ג בעומר ובניית סוכה בסוכות.

אני, איליה ודני בחוף הקשתות באשדוד

היום אני רוצה לחלוק איתכם את חויותי מיום כיפור הזה. יום הכיפור החל בסביבות השעה 5 אחר הצהריים, בשעה הזו יצאנו לרכב על האופניים לכיוון אשדוד כפי שתוכנן. במהלך נסיעתנו השמש שקעה אט, אט, המשכנו להתקדם לכיוון אשדוד עברנו בביצרון ולאחר מכן גם בגן יבנה. הגענו לאשדוד והמשכנו לנסוע לכיוון הים דרך הסיטי, הגענו לחוף הקשתות והצטלמנו למזכרת. לאחר מכן, עשינו עוד כמה וכמה סיבובים ברובעיה של אשדוד, שם חלק מהרחובות היו עמוסים באנשים שכמעט אי אפשר היה לעבור בהם, כמו משחק התחמקות. אחרי הנסיעה ברחובותיה של אשדוד התחלנו לחזור הביתה, עברנו במחלף אשדוד דרום (אחלה ירידה) והמשכנו חזרה דרך גן יבנה. שם להפתעתנו אישה איבדה את ביתה וביקשה את עזרתנו במציאתה. אחרי סריקה של מסלול נסיעתה של הילדה, כפי שתואר ע"י אימה אחד מאיתנו הבחין באופניים כחולים בצד הדרך וכך מצאה את הילדה שחזרה לאימה. בתחילת החיפוש לא האמנתי שכך הוא יסתיים. רעבים אך מרוצים מהטיול ומהעזרה שהענקנו המשכנו הביתה לבני עי"ש. כשחזרנו הביתה גיליתי שיש לי פאנצ'ר, תיקנתי אותו במהרה.  

אני, איליה, דני ואיליה בנס ציונה. 

ביום למחרת נסעתי לתחנת הדלק לנפח את הגלגל שתיקנתי ויצאנו למסלול המתוכן לנס ציונה דרך רחובות. התחלנו את נסיעתנו בכביש 40 והמשכנו להתקדם צפונה, עברנו דרך גדרה ושאר הצמתים בדרך, קדרון, תל נוף, גבעת ברנר וביל"ו עד שהגענו לרחובות שם חצינו אותה דרך הרצל עד שהגענו לנס ציונה. במהלך הנסיעה צצו בעיות באופניו של אחד מאיתנו אך הבעיה נפתרה והמשכנו. בכניסה לנס ציונה אכלנו ארוחה קצרה כלקח מיום האתמול והמשכנו בנסיעתנו אך לפני כן הצטלמנו למזכרת. בנס ציונה הסתובבנו ברחובות ונהננו מהנסיעה הארוכה שהצלחנו לנסוע. מדוושים ומרוצים התחלנו בדרך חזרה עברנו בעליות ולאחרן בירידות התלולות של רחובות ויצאנו לכיוון קבוצת שילר וגבעת ברנר שסללו את דרכנו לכביש 40 שהובילנו הביתה. חזרנו הביתה תשושים אך מרוצים מעצמנו שעברנו 80 ק"מ במצטבר השני הימים.

איליה ודני בדרכם הביתה

בשני הנסיעות נסענו כ-40 ק"מ כל אחת, בשניהם הסתכם שזה היה קל ממה שחשבנו אבל עדיין הינו תשושים לגמרי אחרי יום זה. למרות תשישותנו החלטנו לנסוע לישוב הקרוב אלינו כדי לסכם את כל היום הזה ולשתף לבסוף גם את אלכס הקטן שלא יכל להצטרף לטיולנו למחוזות מרוחקים יותר. 

במחלף אשדוד דרום

אקוטופ גשם חומצי

שער עבודת האקוטופ

נכון החורף עוד לא ממש החל אבל בשבוע שעבר גשם קטן שטף את מישור החוף הדרומי. זה בידיוק אותו דבר ששכנע אותי בשנה שעברה לכתוב את עבודתי על גשם חומצי. בשנה שעברה במסגרת לימודי הסביבה בתיכון האזורי בגדרה בהנחייתה של אפרת קורן עמלתי על עבודת הגמר במדעי הסביבה בנושא גשם חומצי כמו שהוזכר כבר. זאת כחלק מ- 5 יחידות מדעי הסביבה. אחרי שהספקתי לכתוב את העבודה, לבצע ניסוים במסגרתו, להגישו, להיבחן עליו ולקבל ציון טוב עליו אני מוכן לספר לכם במקצת על עבודת האקוטופ שלי. 

בחירת נושא העבודה נמשך זמן  רב שבסופו בחרתי ביחד עם השותף שלי לעבודה את נושא הגשם החומצי. אחרי בחירת הנושא ניסחנו את שלושת שאלות החקר שלנו בנוגע לגשם החומצי: כיצד רמת החומציות של הגשם משפיעה על גדילת צמח כובע הנזיר, כיצד מרחק מאזור התעשייה משפיע על חומציות הגשם ומהי רמת המודעות של הציבור בנוגע לתופעת הגשם החומצי.

אחת מאדניות הניסוי הראשון

לאחר מכן התחלנו לחפש מידע בספרות הקיימת על הנושא, סרקנו את ספריית בית הספר, סרקנו כל אתר ואתר באינטרנט הקשור בנושא והתחלנו לכתוב את סקירת הספרות בעבודה. כמובן שהעבודה המעשית לא איחרה לבוא, והתחלנו לבצע את הניסוי הראשון בו תכננו לשתול שלוש אדניות שבכל אחת מהם 3 צמחי כובע הנזיר ולהשקותם במים בחומציות שונה, לשם כך אספנו כמות גשם גדולה כדי להשקות בה. במעבדת בית הספר הוספנו למים חומצה כך שערך החומציות בסולם ה- pH הגיע ל- 4, 5, טבעי (6.5). 

כדי לבדוק את שאלת החקר השנייה הצבנו 5 כלים לאיסוף מי גשמים, וזאת כדי לבדוק את רמת החומציות שלהם אותה בדקנו בעזרת סטיקים המזהים עד כמה המים חומציים. הכלים הוצבו במרחק הולך וגדל מאזור התעשייה באשדוד- שם נמצאת תחנת כוח ובתי זיקוק אשר פולטים לאוויר תחמוצות גופרית וחנקן המהווים את הגורמים להיווצרות גשם חומצי. למעשה, הגשם החומצי נוצר כאשר בדרכו מן העננים הוא ממיס לתוכו, מים הם ממס אונברסלי, את החומרים המזהמים שהוזכרו לעיל תחמוצות גופרית וחנקן ומעלה את רמת החומציות של מי הגשמים. גשם חומצי יחשב ככזה רק כאשר חומציותו תהיה מתחת לערך 5.5 pH משום שירידה עד ערך זה נגרמת ע"י פחמן דו חמצני שקיים באטמוספרה. 

שאלת החקר השלישית עסקה במודעות הציבור לגבי התופעה. כדי לבדוק תופעה זו הכנו סקר והעברנו אותו ל-15 צעירים ו15 מבוגרים. בקרב רבים מהצעירים וחלק מועט יותר מהמבוגרים מצאנו שהם כלל לא יודעים דבר בנושא הגשם החומצי , אך יש לציין לטובה את אלו שיודעים דבר כלשהו על תופעת הגשם החומצי והשיבו כשהם מודעים לנושא. 

לקראת הצגת העבודה, התבקשנו להכין פוסטר, בפעם הזו החלטתי ללכת עד הסוף ופשוט לעצב אותו בפוטושופ, שכן אני מתעסק קצת עם התוכנה הזו. התוצאה הדהימה את המורה שלנו ואת הבוחנת החיצונית. 

פוסטר המלווה את העבודה 

במהלך העבודה היו אי דיוקים אי שם, אותי קצת מדכאת העובדה שהיו ליקויים בעבודה פה ושם, אך בכל זאת העבודה הוערכה על ציון טוב מאוד עד אפילו מצויין. בנוסף לכך הטרידה אותי העובדה שלא הדפסנו את העבודה על שני צידי הדף.  

אני רוצה לבסוף להודות לשותפי  למחקר האקוטופ לעמית בר-אשר על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך וכמובן שלאפרת קורן ומדי קן, מורות למדעי הסביבה וללבורנטית אושרית על הציוד. 

האחד בספטמבר

בית ספר אופק בבוקר האחד בספטמבר בבני עי"ש

הסעה לתיכון אזורי גדרה מבני עי"ש (השביתה התבטלה)

האחד בספטמבר זהו היום הראשון לשנת הלימודים. בישראל ובארצות רבות בעולם התלמידים הולכים לבית הספר אחרי חופש גדול בו הם נחו או יותר נכון התבטלו רוב היום מול המחשב או הטלוויזיה. יום זה נחשב כיום חגיגי הפותח את שנת הלימודים התמשך עשרה חודשים. למרות תחילת שנת הלימודים, בעוד כמה ימים מגיע סוף השבוע ולאחריו ראש השנה, יום כיפור וסוכות כך שחודש הלימודים הראשון מתקצר באורך פלא. למרות זאת בתי הספר נפתחים לכל התלמידים, אלו שעולים לכיתה א', אלו שעולים לחטיבת הביניים ואלו שעולים לתיכון וזהו הסוף לסבלם של ההורים שכבר לא יודעים מה לעשות עם ילדיהם בחופש הארוך שנפל עליהם, יש כאלה שמבקרים בקניון, בבריכה, בים, בג'ימבורי ועוד אטרקציות נוספות. חבל שההורים לא מנצלים את הזמן הזה לזמן איכות של הורים וילדים או כל פעילות היכולה לתרום להתפתחותו של הילד. ילד הוא הנאה ולא מטרד להורים. חבל שארגון המורים ומשרד החינוך מתקוטטים בין לבין עצמם על תנאי העסקתם וחוסר רצון לבצע רפורמות שלא רצויות ע"י הארגון.  המפסידים היחידים הם התלמידים שמפספסים עוד יום ועוד יום עקב סכסוכי האירגון למרות שהם חושבים שזו היא מתנה מהם. למרות הכרזת ארגון המורים אתמול, נפתחה שנת הלימודים ברוב חלקי מדינתנו וכך חזרו רוב התלמידים למסגרות החינוכיות שבהם הם לומדים. אני כבוגר תיכון אזורי גדרה לא ממש מעקל את זה שסיימתי ללמוד לגמרי בבית הספר, בין יום אתה כבר לא תלמיד, ועכשיו באחד בספטמבר אתה מבין כבר סופית שבית הספר בשבילך הסתיים סופית. מאחל לכל התלמידים שנת לימודיים מוצלחת ופורייה וכמובן שלום כיתה א' לכלל ילדי הגנים שפוגשים לראשונה את המסגרת הבית ספרית.