יום שישי, 31 בדצמבר 2010

נוביי גוד- כל מה שצריך לדעת

נוביי גוד פירושו ברוסית שנה חדשה. החג נחוג בליל שבין ה-31 בדצמבר ל- 1 בינואר ומסמל את פתיחתה של השנה החדשה שבאה עלינו לטובה. המציינים העיקרים של החג הם הקהילה הדוברת רוסית, לא סוד שאני אחד מהם. החג נוצר בברית המועצות לשעבר, בה נאסר לחגוג חגים נוצריים. כתוצאה מכך הציבור שרצה להמשיך לשמור על אווירת החג, הפך את התקופה הזו לחג חילוני לגמרי, אך בעל סממנים דומים לחג המולד.  לאורך השנים החג קיבל מעמד מיוחד והפך לחג הלא קומוניסטי היחד בברית המועצות, החג התנחל בלבבות האנשים משום שלא נשא אופי קומוניסטי או דתי. 
קישוט על עץ האשוח בתחילתה של השנה החדשה. 
מנהגי החג החילוני- שמציין את חילופי השנים, כוללים הצבת עץ אשוח וקישוטו, נתינת מתנות בעיקר לילדים והענקת כרטיסי ברכה. בנוסף לכך החג מלווה בשני דמויות ציוריות, דד מרוז- סבא כפור המקביל לסנטה קלאוס הנוצרי ובת זוגתו סנגורצ'קה שלא נושאים שום מטען דתי. את החג נוהגים לציין בפורום המשפחתי, בו מקיימים ארוחה חגיגית בה אוכלים מדברים ומאחלים שנה טובה. יש כאלו גם שבוחרים לציין את  החג בפורום רחב יותר ומציינים זאת במסעדה. 
חנות המוכרת עצי אשוח מלאכותיים. 
כיום ברוסיה נשמר האופי החילוני של החג, חגיגות ליל השנה החדשה מצוינים בקישוט רחובות העיר, הצבת עצי אושח ענקיים ,חופשה לרגל החג , שיגור זיקוקי דינור בחצות הלילה, מסיבות נרחבות ושידורים חגיגיים בטלוויזיה. 
קישוט נוסף על עץ האשוח בתחילתה של השנה החדשה
בישראל קיימת בורות גדולה למשמעות החג והרבה אנשים מכנים אותו "סילבסטר" או "חג מולד", אך הכינוי המדויק ביותר הוא נובי גוד- ראש השנה האזרחית! החג עצמו אינו קשור לפולחן דתי כלשהו והוא נושא אופי חילוני בלבד. דעתי האישית היא שאנו חיים לפי לוח השנה הלועזי, ולכן אין שום פסול לציין את תחילת השנה האזרחית החדשה, הרי כל עולמנו מסתובב סביב השנה הלועזית.


                                             שנה אזרחית טובה לכולם! 

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

כדור נוצה- בדמינטון

בדמינטון, משחק השייך לקבוצת המשחקים המשוחקים בעזרת מחבט וכדור, בניגוד לטניס או פינג פונג בבדמינטון הכדור לא עגול אלא מורכב מבסיס ונוצות. במשחק משתתפים שני יחידים או שני זוגות, מטרתם לגרום לנוצית לנחות ברצפה שמעבר לרשת, במגרשו של היריב, או לגרום לו לא להצליח בהחזרת הנוצית. המשחק נערך במגרש בגודל של 13.40X5.20 מטר עם רשת באמצע המגרש בגובה 1.55 מטר. בנוסף לכל זה, בדמינטון הוא ענף ספורט אולימפי ותחרויות בענף זה נערכות בישראל ובעולם כולו. 
דני גוסב באחד מהאימונים בהפועל בני עי"ש בבדמינטון
קצת היסטוריה, למשחק יש אזכורים רבים בהיסטוריה הרחוקה, בסין, יוון הקדומה ומצרים העתיקה, אך מקורו המודרני הוא דווקא מהודו, שם המשחק נקרא פונה.  בזמנו הוצבו חיילים בריטים בהודו, הם אלו שהביאו לאנגליה את המשחק בשנות השישים של המאה ה-19 לערך. מקור שם המשחק נובע מהעובדה הפשוטה שהמשחק הרישמי הראשון התקיים בטירה בשם בדמינטון בשנת 1870. חוקי המשחק כפי שמכירים כיום נקבעו באנגליה במאה ה-19, אז גם הוקמה התאחדות הראשונה לבדמינטון.  

כדור נוצה ומחבט 
אני אוהב לשחק במשחק זה בשעות הפנאי שלי לרוב עם בן דודי, דני גוסב. דני משחק בדמינטון  בקבוצת הפועל בני עי"ש בבדמינטון באולם הספורט של בית ספר אופק בבני עי"ש ולעיתים גם בקבוצת מכבי חצור בבדמינטון, שם גם נמצאת הנהלת האיגוד הישראלי לבדמינטון. היכרותו עם בדמינטון התחילה לפני כשנה בערך ומאז כבר הספיק להשתתף בכמה תחרויות, תחרות מתחילים, תחרות ליגה וגולת הכותרת אליפות ישראל בבדמינטון. דני מספר ומסביר שיש הבדל בין שני הקבוצות בהם הוא מתאמן, בבני עי"ש יש דגש על משחקיות והכוונה שמשחקים בלי הרף ומשפרים את מיומנות המשחק עם שימת דגש על הערותיו של המאמן ובחצור מתאמנים שעתיים נטו בלי משחקים אך עם תרגילים שישפרו את תפקודו במשחק. דני טוען שבדמינטון הוא הספורט שהוא הכי אוהב משום שהוא דורש הרבה עבודה ולכן זה רוצה לגרום לו להצטיין בזה. בנושא העתיד הוא מספר לי  שהוא רוצה להצטיין בתחום ולהתאמן תמיד תמיד. 

יום שישי, 10 בדצמבר 2010

מערת הנטיפים- מערת שורק

מערת שורק היא מערת הנטיפים היחידה בישראל שפתוחה לביקורי הציבור הרחב בה. למרות שטוענים שיש אלפי מערות כאלה בצפון הארץ. המערה נמצאת בשוליים המערביים של הרי יהודה, וממש קרובה לבית שמש. המערה התגלתה שכתוצאה מפיצוץ מבוקר ע"י עובדי המחצבה, שעדין עובדת בקרבת מקום ומכרסמת בסביבתה היפיפייה של הרי יהודה. ביקורי במערה לא הסתכם בפעם אחת אלא 3 פעמים, כשכל פעם הדגש הוא על משהו אחר. בפעם הראשונה סתם טיול משפחתי, סיור עם מגמת כימיה עם דגש על ההיבט הכימי ולבסוף סיור עם מגמת מדעי הסביבה עם דגש לעניין הסביבתי ולחורש הים תיכוני סביב המערה. 
קיר הנוצר מנטיפים גדולים ורחבים. 
ההיבט הכימי מתייחס אל תופעה מאוד אופיינית לסלעי המשקע הבונים את הרי יהודה, הרי הם הגיר והדולומיט, היא תופעת הקארסט. הקארסט היא תופעה גאולוגית המתבטאת בהמסת סלעי משקע ע"י מים חומציים במקצת, ויצירת בולענים, פירים אנכיים, מגדלי קארסט ואף מערות נטיפים. התופעה נוצרת כאשר מי גשם "פוגשים" בפחמן דו חמצני באוויר או בצמוד לקרקע- שם מתרחשים תהליכי נשימה בחיידקים וצמחים הפולטים פחמן דו חמצני וריכוזו שם גבוה יותר, כך המים הופכים לחומצה פחמתית בעלת יכולת להמיס את סלעי המשקע- גיר ודולומיט. לאחר שזה קרה, המים ממשיכים לחלחל דרך הסדקים בהר, כך נוצרות מערות וחללים גדולים ושם כמובן נוצרים גם הנטיפים, בדרך הפוכה, הפחמן הדו חמצני "בורח" מהטיפה.  הגיר נשאר   תלוי על תקרת המערה, וכן הלאה במשך אלפי מיליוני שנה עד שנוצרים נטיפים באורכים וצורות שונות.
קיר נטיפים יפהפה.
פתיחת המערה לביקור הציבור הרחב מעלה כמה בעיות. ראשית, הבעיה הראשונה היא יבוש המערה כתוצאה מפתיחתה לאוויר העולם, לכן דואגים להמטיר כמויות מים מבוקרות מעת לעת כדי לשמור על לחות יציבה.  שנית, בני אדם מעלים את ריכוז הפחמן הדו חמצני  מעצם נוכחותם שם, בתהליך הנשימה. דבר המסכן את היווצרות הנטיפים עצמם- כלומר ריכוז גבוה מידי  של פחמן דו חמצני  ימנע מהמשך היווצרות הנטיפים. לכן דואגים למערכת ניטור ומאווררים את המקום מידי פעם. שלישית, האור שזקוקים לו המבקרים כדי לראות את הנטיפים, גורם לכך שהנטיפים יכוסו בצמחים המבצעים פוטוסינטזה כתוצאה מהאור וכך בעצם הנטיפים מזדהמים ותהליך היווצרותם נפסק או משובש. ניתן להקרין את המקומות המזוהמים בקרינת UV כדי לפטור אותם מהזיהומים. ורביעית, מגע של האדם יהרוס את הנטיף או הזקיף והוא לא "יגדל" יותר. ישנם עוד כמה בעיות שכדאי לשים לב אליהם כמו עליית הטמפרטורה כתוצאה מהשימוש בתאורה מלאכותית. 
נטיפים, הדימיון הפרוע שלכם. 
הביקור במערת הנטיפים (שמורת טבע לכל דבר) הוא בתשלום סמלי של 23 ש"ח.  הביקור מומלץ לכל אדם ואדם, הביקור אורך כ30- 40 דקות ונערך בשביל שנבנה במערה כדי להקל על הביקור ולמנוע הרס של הנטיפים והזקיפים ע"י המגע של המבקרים. הביקור מתחיל בצפייה בסרט ובו מידע חשוב וממוקד על מערת הנטיפים. ימים גשומים לפני מוסיפים לעניין בביקור, הכל מלא מים ואף שלוליות וטיפות. המערה לחה מאוד, וממש לא קר- אם חשבתם לקחת מעילים- תחשבו שוב!  סביבת המערה מלאה בפרחים מדהימים בעיקר בחורף- ממש מומלץ להציץ ולטייל סביב המערה אחרי או לפני הביקור בה. דמיינו וחפשו צורות בנטיפים ותמצאו עולם נפלא שהיה סגור אלפי מיליוני שנים עד שהמערה התגלתה.