שמונה חודשים הם תקופה, בתותחנים זה מסלול. בסופו נוצרת חבורה מלוכדת ומגובשת של לוחמים שמהווים את הנשמה של מפלצות הברזל המכונות תומ"תים. אותם חיילים ממשיכים כל אחד בדרכו חלק לוותיקות וחלק לקורס המפקדים אשר יסמיך אותם לתפעל את התומ"ת בכל המובנים השונים, מירי עד לטיפולים פשוטים. באותה סוללה,יש צוותים, בשמונת חודשי המסלול האחרונים הבנתי מה ההבדל בין צוות לכיתה. בצוות יש תפקיד מסוים לכל אחד ואחד ואילו בכיתה לרובם אותו תפקיד, כך שאם חס וחלילה בקרב קורה משהו, לכיתה חסר כוח ואילו בצוות צריך להביא מישהו שיחליף אותו או אחד יעשה יותר מתפקיד אחד. כך שצוות הוא בעצם יחידה אחת הפועלת השגת מטרה אחת ויחידה והיא להוציא פגז באוויר ולשמור על קצב אש.
חולצת סוף מסלול מרץ 11 גרניט מנמר (איור: שי יצחקוב) |
מעבר לכינויים שנוצרו בו, הצוות ידע לעבור תקופות לא קלות, כשאתה 24/7 עם אותם אנשים זה טיפה קשה, מעיק, מעצבן ואפילו מרתיח אבל אחרי יום יומיים שאתה יוצא הביתה אתה מתחיל להעריך את חברי הצוות. לכאורה עולה התחושה שהצוות לא תומך, אך זה לא נכון, ההיפך הוא הנכון, כל פעם, הדבר הכי קטן שקרה, הצוות ידע לבוא לתמוך, לתת יד ולעזור, אם זה סתם שיחת סרק לעידוד האווירה ואם זה סחיבת פצוע. העולם הוא מקום קטן בידיוק כמו שהוא גדול, ובצבא הגעתי לצוות עם מכר מבית הספר שהפך לחבר. לדוגמה: ביום כיפור רציתי שאהיה בבית כדי לרכב על אופניים, אבל לא יצא. נשארנו לסגור שבת, נמרוד אמר משפט שלא אשכח: "ראיתי מישהו רוכב על אופניים ורציתי לגנוב אותם כדי שתוכל לרכב".
תעודת הערכה בוחן "נמר" מהטירונות |
עוד הישג של הצוות הוא הניצחון בבוחן צוות או כמו שקראו לו בוחן "נמר" בטירונות, כשהמנצחים יוצאים הביתה וכל השאר לא. ועכשיו כשהצוות כבר מפורק הגיע הזמן להגיד: חבר'ה נתגעגע אליכם מקווה שכל אחד ימצא את הדרך לנצל טוב טוב את השירות הצבאי לפי יכולותיו השונות. צוות 1ב מרץ 11 אגדה!