לסגור, לסגור, לסגור- זה מה שחייל קרבי בצה"ל שומע תמיד לפני שמגיע הסופ"ש. והכוונה היא כמובן להישאר בבסיס בזמן שכולם בבית כצוות שמירות או שכולם נשארים כי יש כוננות. זה מה שאמרו לי באחד השבועות, מה שהפתיע אותי היה דווקא המקום בו הייתי צריך לסגור- בשטח בצאלים. לקחתי את זה טיפה קשה וכדי לרכך את המכה החלטנו ביחד עם האנשים שסגרתי, אבי המפקד, סנדובל ושוורץ לקנות הרבה צ׳וקולוקים ( חטיפים וממתקים) . צאלים הוא המקום המושלם לעשות זאת מכיוון שיש בו שק״ם ענק- סופר כמעט. קנינו רטבים, מיצים, וופלים, במבה ביסלי, ושתיה.
 |
| הפינג'אן במדורה |
הגיע יום חמישי ותצוגת הירי הסתיימה, כל הפלגה ברחה הביתה וצוות השמירות נשאר בשטח. התארגנות אחרונה ואתה מוצא את עצמך עם תותחים ורכבים באמצע השטח. שומרים כל שעה ביממה, בין אם זה לילה או בוקר, מזג האוויר לא היה הכי לטובתנו ומדי פעם ירד גשם. יאמר לזכותנו שהיה הרבה מה לאכול, כל בוקר פתחנו בכריות או שוגי עם חלב והמשכנו עם מנה חמה טעימה . הדבר שאזכור אולי יותר מכל הוא השולחן שאלתרנו מקופסאות ומשטח בשביל ארוחת השבת. הביאו אוכל חם שהסתדר מעולה עם הקולה והרטבים שקנינו. אווירה משפחתית בשטח.
 |
| השולחן המאולתר בשטח בין הכלים |
חשבתי לעצמי מתי יצא לי לסגור עוד פעם ככה בשטח והבנתי שזו פעם ב.. נדירה יחסית. ובפועל לא היה כל כך נורא , שתינו ואכלנו טוב ואפילו נהנהו מזמן איכות אחד עם השני. היה גנרטור בשטח , שלקח לנו יומיים שלמים כדי להפעיל אותו בשביל לטעון את הפלאפונים, זה ביזבז מכל יום שעתיים אם לא יותר. בסוף כל יום הלכנו לישון באחד הכלים, אני בחרתי באחד האלפות- שם מרווח ונוח. בין שמירה לשמירה קראתי ספר באושקוש שבסוף הסופשבוע כבר סיימתי לקרוא אותו- יחסית נדיר שאני מסיים ספר ב-4 ימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה