ל"ג בעומר זה חג אותו אני מכיר מאז הגעתי לישראל, מכיתה א' אפשר להגיד. כל פעם שהחג התקרב אוטוטו התחלתי לאסוף קרשים, כשהייתי קטן אספתי ממש קצת לפני. ובסופו של יום בעזרת אבא שלי הייתי עושה מדורה קטנה ונהנה מבעירתה ביחד עם בני דודיי למשך כמה שעות בודדות. קטן צנוע ובין כלל שאר החוגגים.
 |
| התמונה האולטימטיבית של ל"ג בעומר |
השיא הגיע בכיתה ו' כאשר חברתי אל חברי הטוב ליאור. ליאור הפך את חווית הל"ג בעומר ליותר ממה שהכרתי, זה התחיל מאיסוף הקרשים שהפך לרציני ביותר. שהתבטא בכך שאספנו הרבה מאוד קרשים, ולא הסתפקנו בזה, גם ניסרנו אותם וארזנו אותם באריזות קרטון לפי גודל, סוג ושאריות. בסופו של יום פעולות אלו השתלמו לנו כך שהיה יותר נוח לסחוב את הקרשים, בין אם ברכב ובין אם בעגלה או פח, וגם לעשות מדורה בגודל סביר לכל הלילה. בשלב מסוים נראה לי היה שהמסורת תישאר לנצח אך היא נפסקה בכיתה י"א לערך.
 |
| על אש אפשר לבהות בלי סוף.... |
אוספים קרשים אחר כך, מנסרים אותם ושמים בתוך קופסאות. מכינים רשימת קניות, רבים מה כן מה לא. בסופו של דבר קונים אוכל לגדוד כשבעצם אנחנו 3 אנשים בלבד, חצי מהאוכל זורקים. ערב, כל הקרשים והציוד מוכנים, המקום גם, חורשה בודדה ליד כביש. מחכים לליאור שיבוא. בנתיים יתושים עוקצים אותנו בכל מקום אפשרי. הוא מגיע ומתחילים, פעם ראשונה שאני נשאר כל הלילה סביב מדורה. פעם ראשונה שעושים מנגל ליד המדורה. החורשה משמיע קולות הד מהמדורה, בלילה זה טיפה מפחיד. מטגנים בשר, נאבקים בחושך, צולים מרשמלו. נהנים מהאש שאפשר להסתכל בה אינסוף.
 |
| הליך המיון והאריזה |
באחד השנים הבאות, הלכנו לאזור התעשייה כנות, שם פירקנו משטחים או רפסודות בשמם השני. שמנו את הקרשים המפורקים בעגלה ונסענו חזרה לבני עי"ש, כך הרבה מאוד פעמים. יום אחד יצאתי עם ליאור לאסוף קרשים באזור התעשייה כנות, ואחיי הקטן הצטרף אילנו. לא רצינו לגלות לו את המקורות שלנו אז הלכנו לחפש במקום אחר. כך קרה שהגענו לחנות ספורט, נראה לי קרוקס. שם הציעו לנו את כל הרפסודות שהם לא צריכים, והם השליכו אותם לפח המיועד להם. שאלו אותנו אם יש לנו איך לקחת אותם וענינו שיש לנו עגלת סופר. הם גיחכו ואמרו בוא נסיע לכם את הקרשים הביתה, וכך קרה שהבאנו משאית שלמה של משטחים- קרשים יום לפני ל"ג בעומר.
 |
| נשארים עד צאת הנשמה..אה החמה |
בסופו של דבר החג הזה נהפך למעין יום שיא לפעילות איסוף הקרשים, כך שלא רק ערב המדורות הוא החשוב אלא גם מלאכת איסוף הקרשים.
