יום שישי, 28 בספטמבר 2012

טיולי אופניים 2

פעם בשנה מגיע יום שבו אפשר לנסוע באופניים חופשי, בכל כביש, שביל ועיר. בכל יום אחר אתה מפחד לצאת לכביש, לנסוע בצידי הכביש שחולפים בו אלפי מכוניות, משאיות ושאר כלי הרכב המאיימים עלינו כרוכבי אופניים. ביום זה רמת זיהום האוויר יורדת באופן משמעותי, והטלוויזיה לרוב משדרת שקופית "גמר חתימה טובה" הלא הוא היום הזה הוא יום כיפור. 
בחוף הקשתות, מימין שקד, אני, איליה וניק
כדי להמשיך את המסורת מפעם קודמת נסענו בערב לאשדוד. בשעה שש לערך, בהרכב של ארבעה חברה יצאנו לכיוון אשדוד, כשבהתחלה נסענו לגדרה כדי לאסוף את החברים של אח שלי. כרגיל עברנו בביצרון, גן יבנה והגענו לאשדוד כשבכל  עיירה בה עברנו היו רחובות וכיכרות מפוצצות ברוכבי אופנים קטנטנים שמסכנים את נסיעתנו, וסתם הולכי רגל. היעד כמו בפעם הקודמת הוא הים כמובן. המשכנו בנסיעה "אתגרית" על שפת הים וחתכנו משם לאורך נחל לכיש, כאשר חזרנו לעיר והמשכנו להסתובב טיפה באשדוד לפני שהמשכנו בנסיעתנו חזרה. כרגיל רחובות אשדוד מפוצצים באנשים שצועדים בכבישים שהתרוקנו. זה הסתכם בכ- 40 ק"מ. 
אני ואח של בנס ציונה
ביום למחרת, בלי תקלות או פנצ'רים, וכמסורת שנייה נסנו לעבר נס ציונה והמשכנו עוד טיפה לראשון לציון. יצאנו בסביבות עשר בבוקר הפעם יצאנו רק אני ואח שלי, כל השאר לא רצו או שסתם ישנו. יצאנו והתחלנו להתקדם לעבר גדרה וכך המשכנו עד לרחובות, חצינו את רחובות לאורכה ברחוב הרצל, עד שהגענו לנס ציונה. שם עצרנו לרגע כדי ל"תדלק" באוכל ומים. יש לציין שהרגליים כבר כואבות ועוד כמה מקומות, אך ממשיכים כי יש רק יום אחד כזה בשנה- צריך לנצל את המיטב. המשכנו ישר בוויצמן עד שהגענו לראשון לציון, חייב לציין עיר יפה מאוד באווירה של כיפור גם שקטה מאוד. "עיר עם לב של מושבה" הסלוגן של העיר. עשינו סיבוב בעיר והתחלנו בדרך חזרה. עברנו חזרה בנס ציונה והמשכנו לרחובות החדשה ודרכה לגבעת ברנר, קיבוץ. בדרך חזרה ביקרנו בתחנת החלפת הסוללה של בטר פלייס בקריית עקרון וגבעת מרר, להשקיף על הנוף. זה הסתכם בכ- 50 ק"מ.
אני ודני בקרית מלאכי
לקינוח, נסענו בערב לקרית מלאכי במסלול מעגלי נחמד. הפעם אני ודני, יצאנו לקראת ארבע בצהריים. נסענו דרומה בכביש 40 כשאנחנו עוברים בדרך את צומת מסמיה ומושבים שבסביבה. הגענו עד צומת קסטינה, צומת הפנייה לקרית מלאכי, נכנסנו לעיר ועברנו בכמה מרחובותיה, וואלה נראה כמו עיר. גם שם כמו בכל עיר אחרת שבה ביקרתי, זאטוטים מתרוצצים בכביש ונהנים מכל רגע על הכביש הריק ממכונות המתכת שנוסעות עליו בכל יום אחר. המשכנו דרך המושבים עזריקם שם פגשנו בתותח עם כתובית ברוסית ושתולים והגענו לגן יבנה בה עברתי בפעם השנייה כבר וחזרנו לבני עי"ש, כך עשינו סיבוב של כ- 30 ק"מ. את האמת פחדתי שלא אעמוד בזה אבל התבדיתי. 
על רקע הגפנים 
בשתי נסיעות אלו נסעתי כ- 120 ק"מ, מסתבר שאפשר לנסוע די רחוק באופניים, רק שזה לוקח זמן. אבל, זה דבר די מהנה בהתחשב שזה יציאה מהשגרה הצבאית. אני מאוד שמח שיצא לי לבלות את יום הכיפור הזה בבית על אופנים. 
מפת טיולי האופניים
ירוק- אשדוד כ- 40 ק"מ הלוך חזור
אדום- ראשון לציון כ- 50 ק"מ הלוך חזור
צהוב- קרית מלאכי כ- 30 ק"מ סיבוב

יום שבת, 22 בספטמבר 2012

מבשר בוא הסתיו

מבשר בוא הסתיו הוא ...... החצב כמובן. כל שנה אני מפספס את פריחתם, משום שפריחתם נדירה יחסית באזור בו אני גר. השנה החלטתי לפגוש בו למרות עובדה זו. נסענו ליער חרובית, ולצערי לא פגשתי בו באף חצב. אך כשיצאנו מהיער אל הכביש, הבחנתי בכמה פרטים בודדים, בהחלטת הרגע עצרתי בצד הכביש ורצתי לצלם. ניסיתי לבחון גם אם המושב חצב אכן עומד בשם שלו והתבדיתי לצערי. 
החצבים שפגשתי בצד הדרך
החצב מאופיין בעמוד תפרחת גדול  וחגיגי, עם עשרות פרחים קטנים בצבעי לבן וצהוב במרכז הפרח עם נגיעות סגול בגבעול . שמו נובע בשל כך שהוא "חוצב" בעזרת שורשיו באדמה. הצמח נחשב כחלק מהאתוס של ארץ ישראל ומסמל התחלה חדשה וזמן לחשבון נפש, משום שפורח בתקופה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. 
עוד זווית של החצבים שפגשתי
התכונה המיוחדת של הפריחה בתקופה שלפני עונת הגשמים, כשכל שאר הצמחים עדיין לא חשבו לפרוח מעניקה לחצב זמן בו הם מואבקים כמעט ללא תחרות. וזה מושג ע"י התאמות יחודיות כמו בצל רעיל כדי שלא יואכלו אותו, בצל גדול ושורשים עמוקים כדי לדאוג למים ולחומרים מזינים. מילה לסיום, חבל שיש אנשים שלא מעריכים את יופיו וחשיבותו. 

צוות פלגה סוללה- גרניט

כמו החיים כך גם בצבא, השירות נחלק לבית הספר- בא"ח ולחיים שאחריו- הוותיקה או בשמה השני מבצעית. אחרי שמונה חודשים שאתה מבלה בבא"ח את עובר לאחת הוותיקות של הגדוד שבו שובצת. במקרה שלי זה סוללה גרניט מגדוד נמר.
סמל הסוללה שבנו הסמסול והרפז 
לא הרבה מכירים את גדוד התותחנים הזה, ובטח שלא את הסוללה המבצעית החדשה שהיתה שנים סוללה מחזורית שהכשירה לוחמים חדשים לגדוד נמר, לשתי הוותיקות א׳ וב׳. כיום סוללה גרניט הינה הסוללה המבצעית החדשה שנמצאה עד לא מזמן בפעילות מבצעית בגבולה הצפוני של ישראל. בכל גדודי התותחנים הוחלט להוסיף סוללה מבצעית חדשה, בחלק מהגדודים העלו את כל המחזורית לותיקה ואילו באחרות פיצלו את המחזורית והביאו מהותיקות עוד לוחמים כמו בגרניט. מצב שבו כל הסוללה עולה לותיקה בשלמותה עלולה לגרום למצב שבו בעת השתחררותם מצה״ל הסוללה פשוט תתפרק כי הרוב הם אותו מחזור גיוס.
הסוללה בשטח בתרח"ט גולני 
הסוללה הוותיקה מחולקת בדרך כלל לחפשים אותם מייצגים משקי באלפא ושורת הפיקוד הזוטרה מפקדי התומתים. הסבר קטן לפני שממשיכים, תומת הינו תותח מתנייע ואילו אלפא הינה כלי הסוחב פגזים מאוחרי התומת ומהווה עתודת תחמושת למצב חירום. בסוללה גם קיימים שרשרת הפיקוד העליונה והיא מסול מפקד סוללה, סמסול שהוא סגנו ורספ האחראי על התחום הלוגיסטי. מלבדם קיימים בסוללה גם צוות חטס או חימושניקים בשם היותר פשוט. וצוות המפי"ק (מרכז פיקוד ירי קדמי) בהם מ"טים האחראים על נתוני ירי, וממנו מתנהל הירי ע"י המסו"ל או הסמ"סול. 
חדר צוות 1ב 
הצוות שלי, גם כן 1ב, כמו במסלול. בניגוד למסלול בוותיקה התפקידים בצוות מתחלקים לפי פז"ם, בכללי הפז"ם משחק תפקיד יותר מרכזי כי בכל צוות ישנם חיילים ממחזורי גיוס שונים- לדוגמה: מרץ11 אוגוסט 10 ונובמבר 09. התפקיד הקל יותר שמור לפז"מניקים ואילו באלו שצריך כוח ומאמץ לצעירים. לנוב 9 יתנו תפקיד של מכניס חנה ולאוג 11 מביא פגז. אצל חפשים- חיילים פשוטים, מקבלים חצי תנאים אחרי שנה שמונה ואליו תנאים מלאים אחרי שנתיים שתיים. חצי תנאים פירושם אין תורנות מטבח או סרסופים שפירושם עבודות לא נחוצות שצריך לעשות ושמירות בלילה. תנאים מלאים- לא עושים כמעט כלום. במילים אחרות מתגיסים לצבא כדי לשאוף לעשות "כלום". 


הפק"ל הצוותי 
רציתי להוסיף עוד טיפה על "תורת הפזם". כל מחזור אחרון יש חייל אחד שמגדיר את עצמו רפ"ז- רב פזם. לשמחתי הרפז הפעם הוא מהצוות שלי, והוא החליט לקשט את החדר, ראשית בעזרת לונגים- יריעות בד גדולות שהוא תלה על הקירות ושנית, בעזרת פק"ל צוותי (פקודת קבע לחייל) שעליו רשמנו 1ב עם הסימון הטקטי בצבעי החיל, וציור יפה לקישוט בצידו. אפשר לראות עוד תמונות של החדר באינסטגרם בצד.<<<<<<
סמל הסוללה