יום שני, 31 בדצמבר 2012

שנה אזרחית חדשה

הנה עברה לה עוד שנה, מכאן נראה שהיא  עברה בהינד אףאף. הזמן רץ והכל נשאר אותו הדבר. אנחנו משנים מקום אבל הנפש נשארת באותו המקום ללא שינוי משמעותי בעולם החיצוני. אין חדש תחת השמש.  בני המאיה בכל זאת טעו וסוף העולם נדחה עד להודעה חדשה. 
כך פייסבוק  סיכמה את השנה שלי 
פייסבוק החליטה  לסכם לכל אחד את השנה שעברה עליו על סמך הסטטוסים והתמונות שכל אחד העלה השנה, לא האמנתי שהשנה היתה כל כך ארוכה  על פי ההסתכלות על התמונות שמזכירות תקופות שכבר נראות "נשכחות". 
עץ היולקה החילוני שלי 
 וכעת קבלו את 2013 במחיאות כפיים, זיקוקים, ויולצ'קי בכל מקום. נוביי גוד!  לא  כל כך מהר, בישראל יש התעלמות ובורות כמעט מוחלטת מהחג. כמו כל שנה אומרים זה חג נוצרי, "מה אתה שם יולקה (עץ אשוח ברוסית!), אתה נוצרי" כולם מברברים סביבי. אין הבנה בישראל שזהו חג אזרחי לגמרי שמקורו באוכלוסייה של הישראלים דוברי הרוסית שלא חוגגים את הכריסמס ולא יודעים מי זה הסילבסטר הזה, אבל מקפידים לחגוג  את השנה האזרחית החדשה (הנובי גוד ברוסית) בחיק המשפחה. בדיוק כמו שהם חגגו לפני עלייתם ארצה כחג אזרחי המסמל את תחילת השנה האזרחית שכולנו חיים לפיה!!! הנובי גוד במפורש זהו חג לחילונים!!!!!!  לפחות צה"ל נותן לחלק מדוברי הרוסית לצאת ולחגוג בבית.  
סטטוס בפייסוק שלא יכולתי להתעלם ממנו!!!
מסכים לכל מילה!!
לעוד מידע על החג החילוני נובי גוד  

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

מחלף גדרה בהתהוות

צומת גדרה הפך בשנים האחרונות לדרך חשובה לבאים מאשדוד בדרך לירושלים ולמזרח ודרום המדינה. זאת עקב בניית כביש 6 לצפון ודרום והכביש שמוביל אליו הכביש המהיר מספר 7. מלבד זאת יש להתחשב בעובדה שכביש 41 המגיע מנמל אשדוד משמש כעורק מרכזי לשינוע הסחורות שמגיעות אל נמל אשדוד לתוך הארץ. לרוב המשאיות נוסעות אל כביש 6 בדרכן הן עוברות בצומת גדרה, צומת מרומזרת ובצורה קצת משונה של צומת מדורגת, זה מעמיס על הכביש, כך לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009 בשעות העומס עוברים כ- 4500 רכבים בצומת. בנוסף, כביש 40 זהו עורק תחבורתי חשוב הנמשך מכפר סבא  בצפון ועד הערבה בדרום.
שרטוט המחלף מאתר מקרקעי ישראל 
עבודות השדרוג כוללות בניית גשרים, רמפות, קירות אקוסטיים, מעברים תת קרקעיים וסלילת כבישי גישה חדשים. בניית המחלף "תבלע" את כביש 41 אשר יהפוך לכביש 7, ותוסיף עוד שני מחלפונים: חפץ חיים ובית רבן. בניית המחלף תיצור סדרי תנועה חדשים באזור, כך למשל הבאים מצפון או דרום יצטרכו לפנות לבני ע"ש, גן יבנה וכנות מכביש גישה חדש הנסלל צפונית לבני עי"ש ליד מגדלי המים כחלק ממחלפון חפץ חיים. לעומת הבאים ממערב שיכנסו דרך הכביש הקיים היום אולם עם שינויים.בנוסף נסללה יציאה דרומית לגדרה אל חפץ חיים, עוברת מתחת לכביש 7, ובעתיד הנסיעה לגדרה מבני עי"ש תתקצר עוד יותר בזכות הכביש החדש שנסלל.  כמו כן, הנסיעה בכביש 40 ו 7 תנוע ברציפות ותחליף ארבעה רמזורים הקיימים היום.
בניית הגשר המרכזי עליו יעבור כביש 40 (ברקע כביש 7 )
כביש הגישה החדש לבני עי"ש (ברקע מגדלי המים)
עלות בניית המחלף עומדת על כ- 400 מיליון ש"ח, זמן העבודה המוארך הוא כשנתיים. העבודות התחילו באוקטובר 2011 ועתידות להמשך עד יוני 2013. בשטח מתנהלות עבודות בכל חלקי הפרויקט, ממחלפון חפץ חיים דרך המחלף המרכזי וכן גם במחלפון בית רבן.

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012

שמורת הטבע גמלא

לפני היציאה האחרונה הביתה, לקחו את כל הסוללה שלי לטיול בגמלא,כן כולם מברברים את המוח שאין להם כוח. למה לפני היציאה הביתה? הם שואלים,  אבל אני שמח להכיר מקום ששמעתי עליו תמיד ואפילו עשיתי עבודה עליו. גמלא ממוקמת במרכז רמת הגולן, בשמורה זורמים שני נחלים גדולים: נחל דליות וכמובן גמלא. ביניהם ממוקמת דבשת שעליה ממוקמת העיר העתיקה גמלא. כמו כן השמורה מאופיינת במצוקים יפהפים.
הנוף של גמלא 
 גמלא מפורסמת מאוד בנשרים שנמצאים בקרבתה ומקננים בה. במקום ישנו גם כלוב איקלום, כך ששמורה זו היא ביתם של הנשרים. במקום מתבצעים מחקרים אודות הנשרים בכדי לשמר את אוכלוסייתם הפגיעה בישראל שנמצאת בסכנת הכחדה. הנשרים מהווים הסניטריים של הטבע משמע הם עוזרים למערכת האקולוגית להפטר מפגרים וכך מפחיתים את הסיכוי למחלות שונת. ישנם שלל של סיבות הגורמות לנשרים להיעלם מנוף ארצנו. הרעלות, התחשמלויות, פגיעה באתרי קינון וזיהום. בגמלא מצפורים רבים בהם ניתן לקבל הדרכה ולצפות בנוף העוצר נשימה של המצוקים והנחלים. החברה להגנת הטבע עושה מאמצים רבים למנוע את היעלמות הנשרים, עובדת עם הבוקרים ברמת הגולן כדי למנוע הרעלות, מבודדים עמודי חוטי חשמל למניעת התחשמלות ועוד צעדים כמו גרעיני רבייה וכלובי איקלום. נשרים הם עופות דורסים בעלי מוטת כנפיים גדולות, בגמלא נוף עוצר נשימה שהנשרים רק מוסיפים לו ייחודיות ואווירה מרתקת ואפילו פרהיסטורית איפשהו.
הירידה הסלעית 
החלק השני של גמלא כולל את הפן ההיסטורי והארכאולוגי. העיר גמלא העתיקה  ממוקמת באחת מדפנות הדבשת. גמלא מהמילה גמל. הייתה עיר מרכזית בגולן. רואים שרידים של משהו שנראה כמו עיר עתיקה, כדי להגיע לשם צריך לרדת את כל הירידה הסלעית. באחת מגלגוליה של העיר היא היתה עיר יהודית טיפוסית. גמלא היוותה את תחילת המרד ברומאים, כך שהעיר בוצרה בחומות ומגדלי שמירה והיות שהיא נמצאת על מצוק הכניסה אליה הייתה ממקום אחד בלבד. הרומאים לא הצליחו לכבוש אותה על הפעם הראשונה, בפעמים הראשונות היהודים הצליחו להדוף את הרומאים, אך אלו היו עקשים ובסופו של דבר גמלא נכבש והושמדה כליל. יש סיפור האומר שהיהודים בגמלא בדומה למצדה החליטו להתאבד ולקפוץ מהמצוק ולא להרג ע"י הרומאים. המפקד שלנו לקח אותנו עד לראש הגבעה כדי לחבר אותנו לסיפור, וגם להזכיר שבכל דור ודור יקומו אויבים לעם היהודי וספציפית עכשיו למדינת ישראל ואנו אלו שקיבלנו את הזכות להגן על עצמנו במערכה הנוכחית.

יום שישי, 21 בדצמבר 2012

בתחילת דרכה: אמלחיית גרניט

אמלח״יה, מלשון אמל״ח- אמצעי לחימה. הכוונה לא לנשקים ומקלעים כמו ששומעים בחדשות על תפיסת אמל״ח אלא לשיפצורים לנשקים, רצועות מיוחדות, ווסטים מותאמים ושאר עבודות התפירה השונות. אצלי בסוללה זה דבר חדש יחסית, משום שהסוללה הוותיקה הוקמה רק לפני שנה. עדיין אין את כל הסטטוסים של ותיקה אמיתית, כמו אמלחיה למשל. אפשר להגיד נבחרתי על ידי הסוללה לנסות ולהקים את האמל"חיה בגילגולה השלישי אחרי שתי ניסיונות פחות מוצלחים.
השלט שהכנתי לאמל"חיה 
 בתקופת האימון שהסוללה עוברת התחלתי להקים את האמלחיה כשאני משתלט על חדר מוזנח בסוף המגורים ומעביר לשם את המכונה הלא כל כך תקינה של הסוללה, לאחר שקיבלתי אישור מהסמל.  המכונה נפלה מתובלתית באחד הדילוגים הרבים שהיו לסוללה ולכן סבלה מחוסר כשירות. קודם כל, משום שלא היה איך לתפור בניתי שלט שבו כתוב אמל"חיה- שלט מושקע שאת האותיות שלו ניסרתי מארגזים של תחמושת ועטפתי אותם ברשת הסוואה בעצתו של אחד מחברי לסוללה. לאחר כמה ימים התחלתי לתפור בעזרת חוט ומחט שנתן לי חברי הטוב גיל מוסקוביץ', וחוטים שהיו לו בערכת תפירה. תפרתי רצועה, חובקים לנשק, כמה שיפצורי קסדה ועוד תיקונים מוזרים שחילי הסוללה מבקשים. במשך שבוע הייתי מגיע לאמלחיה כל רגע פנוי שיש לי , ואפילו יושב אחרי החז"לש ותופר, פשוט נסחף בעיניין התפירה. 
הארונית שאליאס בנה בשבילי
כדי שהחדר לא יהיה מכונת תפירה וארונית ציוד, החליט אליאס, אחד מהפז"מניקים בחדר שלי לבנות פק"ל לאמחליה. אל תגידו שאין פזמניקים טובים. ביחד איתו לקחנו ארבעה ארגזי תחמושת גדולים ובנינו מהם כלי  אחסון לדברים באמלחיה. רוב הסוללה לא מבינה למה להשקיע אבל אני מבין שמה שאתה עושה היום ישמר ויתגלגל הלאה למחזורים הבאים שיהיו בסוללה.ולא רק, תמיד כיף לחיות בסביבה שניראת טוב ויפה לא משנה איפה אתה נמצא. 
קודש הקודשים של האמלחיה- מכונת תפירה
כעבור שבועיים של לחימה במפקדים שיוציאו נסיעה כדי לתקן את המכונה, הרספ הודיע לי שהוא הצליח לתפור את המשימה על הרכב שיוצא לקניות שבת עבור הסוללה. הנסיעה יצאה לעין זיוון, שם מצאנו מרכז מכונות תפירה שבו עובד שלמה שעזר לנו לתקן את המכונה תמורת מחיר סמלי. לבסוף המכונה תוקנה, לא קל היה להבין איך היא עובדת, אבל  לאחר  סופ"ש שלם של ניסיונות ואלתורים עם המכונה וקצת סרטוני הדרכה ביוטיוב הצלחנו להשתלט על המכונה. כעת צריך להתחיל לדאוג לחומרים בשביל שהמכונה תהיה שווה משהו, בינתיים משתמשים בחומר שנקנה כשהאמל"חיה הוקמה בפעם הראשונה לפני כשנה. כרגע הגעתי לשלב שבו החוט היחיד שנשאר לי הוא שחור וכחול. לפחות במשימת ההקמה הצלחתי לעמוד, נקווה שאני אצליח להשתלט על האמלח"יה ונגיע למצב טוב יותר.