יום שישי, 21 בדצמבר 2012

בתחילת דרכה: אמלחיית גרניט

אמלח״יה, מלשון אמל״ח- אמצעי לחימה. הכוונה לא לנשקים ומקלעים כמו ששומעים בחדשות על תפיסת אמל״ח אלא לשיפצורים לנשקים, רצועות מיוחדות, ווסטים מותאמים ושאר עבודות התפירה השונות. אצלי בסוללה זה דבר חדש יחסית, משום שהסוללה הוותיקה הוקמה רק לפני שנה. עדיין אין את כל הסטטוסים של ותיקה אמיתית, כמו אמלחיה למשל. אפשר להגיד נבחרתי על ידי הסוללה לנסות ולהקים את האמל"חיה בגילגולה השלישי אחרי שתי ניסיונות פחות מוצלחים.
השלט שהכנתי לאמל"חיה 
 בתקופת האימון שהסוללה עוברת התחלתי להקים את האמלחיה כשאני משתלט על חדר מוזנח בסוף המגורים ומעביר לשם את המכונה הלא כל כך תקינה של הסוללה, לאחר שקיבלתי אישור מהסמל.  המכונה נפלה מתובלתית באחד הדילוגים הרבים שהיו לסוללה ולכן סבלה מחוסר כשירות. קודם כל, משום שלא היה איך לתפור בניתי שלט שבו כתוב אמל"חיה- שלט מושקע שאת האותיות שלו ניסרתי מארגזים של תחמושת ועטפתי אותם ברשת הסוואה בעצתו של אחד מחברי לסוללה. לאחר כמה ימים התחלתי לתפור בעזרת חוט ומחט שנתן לי חברי הטוב גיל מוסקוביץ', וחוטים שהיו לו בערכת תפירה. תפרתי רצועה, חובקים לנשק, כמה שיפצורי קסדה ועוד תיקונים מוזרים שחילי הסוללה מבקשים. במשך שבוע הייתי מגיע לאמלחיה כל רגע פנוי שיש לי , ואפילו יושב אחרי החז"לש ותופר, פשוט נסחף בעיניין התפירה. 
הארונית שאליאס בנה בשבילי
כדי שהחדר לא יהיה מכונת תפירה וארונית ציוד, החליט אליאס, אחד מהפז"מניקים בחדר שלי לבנות פק"ל לאמחליה. אל תגידו שאין פזמניקים טובים. ביחד איתו לקחנו ארבעה ארגזי תחמושת גדולים ובנינו מהם כלי  אחסון לדברים באמלחיה. רוב הסוללה לא מבינה למה להשקיע אבל אני מבין שמה שאתה עושה היום ישמר ויתגלגל הלאה למחזורים הבאים שיהיו בסוללה.ולא רק, תמיד כיף לחיות בסביבה שניראת טוב ויפה לא משנה איפה אתה נמצא. 
קודש הקודשים של האמלחיה- מכונת תפירה
כעבור שבועיים של לחימה במפקדים שיוציאו נסיעה כדי לתקן את המכונה, הרספ הודיע לי שהוא הצליח לתפור את המשימה על הרכב שיוצא לקניות שבת עבור הסוללה. הנסיעה יצאה לעין זיוון, שם מצאנו מרכז מכונות תפירה שבו עובד שלמה שעזר לנו לתקן את המכונה תמורת מחיר סמלי. לבסוף המכונה תוקנה, לא קל היה להבין איך היא עובדת, אבל  לאחר  סופ"ש שלם של ניסיונות ואלתורים עם המכונה וקצת סרטוני הדרכה ביוטיוב הצלחנו להשתלט על המכונה. כעת צריך להתחיל לדאוג לחומרים בשביל שהמכונה תהיה שווה משהו, בינתיים משתמשים בחומר שנקנה כשהאמל"חיה הוקמה בפעם הראשונה לפני כשנה. כרגע הגעתי לשלב שבו החוט היחיד שנשאר לי הוא שחור וכחול. לפחות במשימת ההקמה הצלחתי לעמוד, נקווה שאני אצליח להשתלט על האמלח"יה ונגיע למצב טוב יותר. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה