ברד ירד בבני עייש 2

הסופה הגדולה שהגיעה ממלאת עשרות מוקדים בשלג, ירושלים, גולן והרים שונים בצפון ובמרכז. העונה האהובה עליי בשנה החלה ברגל ימין. גשם ללא הפסקה, וסוף סוף קצת שינוי באווירה בישראל.  לצערי הפעם לא יצא לי לפגוש שלג פנים אל פנים, כפיצוי ירד בבי עי"ש ברד שנערם חלקית. ביום שישי 13 בדצמבר בצהרים ירד ברד שייצר אשלייה חלקית שירד שלג. הברד הצטבר בעיקר על מכוניות, לזמן קצר על הכבישים והמדרכות ובגינות הציבוריות. בפעם האחרונה שפגשתי במאורע כזה הוא תועד ב14 בינואר 2011. קבלו כמה תמונות שהצלחתי לצלם. 

ברד במרכז המסחרי 

מזכיר שלג קצת 

ברד במדשאה 

בגן שעשועים 

 בשביל 

בונים חנוכייה

יום אחד רגיל כמה שבועות לפני חנוכה, אחד המפקדים בסוללה בא וביקש ממני לבנות חנוכייה לכבוד תחרות שהגדוד מארגן. הדרישות מאוד גמישות: שתהיה חנוכייה לא משנה ממה, באיזה גודל או חומר העיקר להרשים את המג"ד. חשבתי הרבה ממה אפשר לבנות חנוכייה בבסיס כשהאמצעים שלך לא הכי מתקדמים. חשבתי קודם כל בגדול אבל אז הבנתי שתהיה בעיה לחבר הכל ביחד. אז חשבתי צנוע יותר חנוכייה ממחברים (גושי ברזל עם חורים) אבל אז היה חסר מוטות כדי ליצור חנוכייה שלמה. 

החנוכיה בזמן הבנייה  

לאחר כמה ימים של מחשבה והתייעצות עם חבר'ה מהבסיס הגעתי לרעיון של בסיס ממחברים והכנים בתור פיני זחל של נגמ״ש, כשהחלק העליון הוא בעצם פקק של הינע סופי בתומ״ת, הם מורכבים ממגנט בחלקו התחתון כך שזה מתחבר לחלקו העליון של פין הנגמ״ש.  
 

החנוכייה בסוף הבנייה

לבסוף החנוכייה השתתפה בתחרות החנוכיות של הגדוד, המגד סמגד ורסג שפטו ביחד עם נציג של בנק דיסקונט שתורמים רבות לגדוד שלנו. לבסוף אחרי שהציגו את כל החנוכיות בגדוד הכריזו על המנצחים, הם סוללה ב׳ שהציגו את חנוכיית הסלע בזלת שלהם בשילוב תחלים.

החנוכיות היותר בולטות בתחרות, סוללה ב׳ שזכתה והמפקדה.   

החנוכייה של בזלת שזכתה

החנוכיה של המפקדה- מרשימה בגודלה

ראש הנקרה

ראש הנקרה הינו מקום מעניין במיוחד,ונשאלת השאלה האם זה אתר תיירות או בעצם קיבוץ או בכלל בסיס צבאי? התשובה היא הכל ביחד! אני בתור חייל ביקרתי בבסיס הצבאי ובאתר התיירות בו ממוקם לעיתים שומר כחלק ממערך האבטחה שם. הבסיס נמצא על גבול ישראל- לבנון ובו ממוקם גם מעבר הגבול היחיד בין שתי המדינות.  הבסיס צופה לעבר הים, וכן לכיוון לבנון. 

הרכבל, מבט מלמעלה

ממש סמוך לש.ג ממוקם אתר התיירות הכולל רכבל, מסעדה וגולת הכותרת שסביבה נבנה כל אתר התיירות- הנקרות- כל זה בנוסף לנוף המהמם של הים התיכון.  הנקרות הן תופעת טבע הנוצרת כאשר הים פוגש בסלע הגיר, בתהליך גאולוגי של אלפי שנים, נוצרו סדקים אשר התרחבו כתוצאה מחלחול מים דרכם אשר המסו אותם ויצרו מחילות ומערות ימיות שהלכו והתרחבו במהלך השנים בזכות עוצמת הגלים שמכים בסלע. דרך אגב זהו המקום היחיד בו ההר פוגש בים התיכון בישראל. אורך המסלול בנקרות הוא כ - 200 מטר במערה שנחצבה ע"י חברת מקורות ב 1968, המסלול מעגלי וכולל שלל מערות ימיות.  

הנקרה הגדולה, מבקרים בקיאקים

הרכבל המוביל לאתר הנקרות הוא הקצר בעולם, זהו אתר הגישה העיקרי אך לא היחיד, ניתן גם להיכנס אל האתר דרך מנהרת הרכבת המנדטורית מכיוון דרום. התחנה הגבוהה של הרכבל נמצאת בגובה של 70 מטר מעל פני הים בזווית של 60 מעלות אל אתר הנקרות. 

נופש מבצעי 2013 גדוד נמר

נופש מבצעי בצבא או במילים אחרות טיול שנתי בבית הספר, זהו שבוע הכולל פעילויות הפוגתיות בצורת טיולים, הרצאות, ימי כיף ועוד כמה דברים. הפעם הנופש אורגן בצפון הארץ והתמקמנו בבית החיל בקרית שמונה הצמוד לקניון המקומי. ביום הראשון ביקרנו במוזיאון הצילום בתל חי - שם השכלנו טיפה על יסודות הצילום הבסיסיים. ובמוזיאון השומר בכפר גלעדי המספר את סיפורה של תנועת השומר בהקמתה של המדינה.

נחל החצבאני 

היום לאחריו הוקדש לביקור בקיאקי מעיין הגושרים שם כל הגדוד טבל במימיו הצוננים של נחל שניר או בשמו השני חצבאני וזכה לשייט של כשעה עם זרמו של הנחל. ולקראת ערב הגיעו מדריכים אשר ארגנו לנו משחקי שיתוף פעולה וגיבוש, לסדנאות אלו קראו בשם "סדנת שטח OUTDOOR". 

המגלצ'ה בחוף גיא 

ביומו השלישי של השבוע יצאנו לעבר חוף גיא- חוף או יותר נכון פארקון מים בטבריה על חופה של הכינרת. שם גלצ'נו בארבעת המגלשות שבפארק וטבלנו במימי הכנרת הצלולים. בערב היום השלישי יצאנו לקניון המקומי של קרית שמונה בו ממוקם מועדון באולינג וסנוקר. אני העדפתי את הבאולינג והעברנו שעה שעתיים במשחק באולינג נחמד. 

יומו הרביעי של הנופש הוקדש ליום הספורט הגדודי. כל הגדוד יצא בשיירה לעבר קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל. הבית ספר המקומי היה שמח לארח אותנו במגרשי ואולמות הספורט השונים, הפעם בניגוד לשנים קודמות לא התקיימה תחרות השחיה אלא רק כדורגל, כדורסל, כדורעף, ריצת שליחים, משיכת חבל והורדת ידים.

הערב גדוד 

בערבו של יום זה אורגן ערב הגדוד המסורתי שנערך בכל סוף אימון ובדרך כלל בסופו של הנופש. בערב זה מעניקים את הפרסים למנצחים ביום ספורט ומצטיינים כללים לתקופת האימון שעברה על הגדוד בחודשים האחרונים. כמו כן של סוללה מכינה סרטון קצר על ההוי במסגרתה. 
כדי לסכם את הערב הזמינו את חיים אלמקיס למופע סטנדאפ, מסתבר שגם הוא עבר את שירותו הצבאי בגדוד 405. במופע הסטנדאפ השתמש רבות בידע שצבר בגדוד בעת שירותו, ואפילו הפתיע אותנו בסוף כשחשף את החולצה עם סמל הגדוד מתחת לחולצתו. 

מפל התנור- המפורסם שבמפלי נחל עיון 

ביומו האחרון, יצאנו לטיול בנחל עיון. נחל זה הכולל ארבעה מפלים נמצא צמוד לגבול עם לבנון ממש ליד מטולה. מקור המים בנחל הם מעיינות בלבנון, בשל הסיבה הזאת בקיץ אין זרימה בנחל מלבנון מכיוון שחקלאים משתמשים במים להשקיה. לאחרונה נמצא פתרון להטיית המים בלבנון ובישראל בנו צינור שמזרים מים מנחל דן לנחל עיון כדי להיות את השמורה גם בקיץ לטובת החי והצומח וכמובן ציבור המטיילים שבאים לחזות בארבעת המפלים התנור, האשד, הטחנה וכשמו של הנחל עיון. 

ציורים עם מקרן

אני אוהב לצייר, אך לא יודע לצייר מדויק. לכן החלטתי להשתמש במקרן כדי לצייר מדויק יותר. אני מצייר על בדים ושלטים בעיקר. הרעיון הגיע אליי אחרי זמן מה בצבא, שאלתי את עצמי איך אוכל לצייר מדויק יותר ואחרי זמן מה, כשאחד מחבריי לסוללה הביא מקרן מביתו, הבנתי שאוכל  לצייר את סמל הסוללה בעזרתו, גדול מדוייק וסימטרי- בלי מאמץ מיותר. ומאז אני מצייר גם עם המקרן של הסוללה, וחושב לקנות מקרן גם לשימוש פרטי. 

בשלבי ציור- בהתחלה עברתי עם טוש 

 בינתיים יצא לי לצייר את סמל הסוללה על "בד לבן נמתח" שמצאתי זרוק ברחוב שבגלגלו הקודם הוא שימש את הצופים לכרזות שלהם ואילו בשני כבר השתמשתי בבד ערבי שקניתי בנחלת בנימין באחת חנויות הבדים. בשני הכרזות השתמשתי בצבעי גואש שהם זולים יחסית. להלן תמונות של התחלת הציור והכרזות המוכנות.

התוצאה הסופית

השלט השני כלל כבר ציור וגם משפט. הציור הוא של פגז עם המילה גרניט כתובה בתוך הפגז, למען האמת לא אני המצאתי את הצורה של האותיות בפגז אלא רק השאלתי את הפגז מהקיר בסוללה- שמצויר שם כבר שנים רבות רק יותר בקטן. אח שלי קרא לטכניקה הזו "חוברת צביעה" משום שאין כאן כל יכולת טכנית שמתבטא חוץ מצביעה. בסופו של דבר זה לא מקצועי אבל קל ופשוט לביצוע. 

עוד כרזה בשלבי התחלה.

בקיצור, זאת התוצאה הסופית של השלט השני שהתחלתי. לסיום, לפי דעתי הטכניקה הזאת היא טובה ואפקטיבית לאנשים שהם לא האמנים הכי טובים, והם רוצים לצייר ציור קיר בזמן קצר יחסית. אם יש לכם מקרן בהישג יד אז זה אפילו יותר משתלם, אם לא ניתן לקנות מקרן זול ולהתחיל לצייר. 

התוצאה הסופית השנייה

מצפה עזריאלי- תל אביב

מצפה עזריאלי ממקום בקומה ה-49 של המגדל העגול במגדלי עזריאלי. הכניסה אליו היא דרך הקומה השלישית של הקניון במעלית מהירה. מהמצפה ניתן לראות את שפלת החוף מגדרה בדרום עד חדרה בצפון ובעיקר את תל אביב על כל נקודות העיניין של העיר הגדולה בישראל. כרגע אין בו משקפות. אך תמיד אפשר להביא אחת מהבית. המצפה נחשב לאחד מהגבוהים במזרח התיכון, גובה המגדל העגול הינו 187 מטר והוא הגבוה מבין המגדלים. אולם, המגדל העגול הוא לא הגבוה ביותר בישראל, מגדל משה אביב ברמת גן מגיע לגובה של 235 מטר.

הנוף צפון מערב, לכיוון כיכר המדינה וצפון תל אביב 

ברקע מגדל משה אביב - הכי גבוה בישראל ונתיבי איילון 

הנוף לכיוון הים 

 הכניסה בתשלום כמובן: 22 ש"ח למבוגר.  שעות הפתיחה משתנות מפעם לפעם- כדאי לברר, לרוב פתוח בין שעות 9:30 עד 00:00. בימים שבהם מתקיימים אירועים ניתן להיכנס למצפה במחיר מוזל של 15 ש"ח בזמן הארגון לארוע.  

בחירות בבני עי"ש

ב22 באוקטובר הקרוב, הולכות להיערך בחירות בכלל הרשיות המקומיות בישראל. גם ככה בבני עי"ש. בשם הדמוקרטיה  כל אחד שחפץ לו יכול להציע את עצמו לבחירות בבני עי"ש. כך קורה מצב שבו יש כבר 6 מועמדים לבחירות, כשיש שמועה שעוד אחד הולך להצטרף למרוץ. כאן אני רוצה לסקור את כל המועמדים. אני אישית עדיין מתלבט, אם שאלתם את עצמכם.

הפליירים שהצטברו אצלי בבית 

________________________________________________

 אריה גרלה 

רקע: בן 54, נשוי +4 , שירת בחיל האוויר, כיום בעל חברה מצליחה בתחום הרכב.
השכלה: אוניברסיטת החיים, כך הוא מגדיר את השכלתו
סלוגן:" יחזיר את התקווה לישוב"
קצת ממצעו:  המועצה בראשותו תעסוק בחמש השנים הקרובות, בנושאים המרכזיים הבאים:
- הבראת קופתה של המועצה והגדלת מקורות הכנסותיה באמצעות שיטות ניהול מתקדמות, יעילות וחסכוניות. 
- טיפוח חזות הישוב והגינון מתוך תכנון נוף מבוקר.
- יושר אישי ושקיפות מקסימאלית להחזרת אמון התושבים במועצה. 
- דאגה לצרכי התושבים תוך מיפוי, תכנון, ישום ומעקב עד לביצוע. 
- פעילות ענפה לשעות הפנאי לכלל האוכלוסיות. 
- הקמת שערים בכניסה לישוב להגברת הביטחון של התושבים. (מתוך חוברת שחולקה)
מפלגה: עצמאית- רשימת התקווה
דף פייסבוק
דוא"ל

אורלי סולומון 

רקע: בת 44, נשואה +2, שירתה ב  , עסקה בתיווך נדלן, נבחרה ליו"ר הנהגת הורים בבית ספר אופק ולאחר מכן בתיכון אזורי גדרה.
השכלה: תיכונית, לימודים בתחומי ניהול, שיווק, יזמות עסקית וקורסים מקצועיים.
סלוגן: "רוצים שינוי! אורלי סולומון" 
קצת ממצעה : "מתחייבת לבנות פארק סקייבורד וגלגיליות  לעודד ולתמוך בספורט העממי וגינת כלבים- מקום בו הכלבים ירוצו חופשי  ויהווה מקום מפגש לכלבים"  
מפלגה: עצמאית 
דף פייסבוק
דוא"ל

לאון קרוטקוב

רקע: בן 40, נשוי+4, שירת ביחידה קרבית ועוד 11 שנים בקבע, עבד בחברת SODEXO ניהול תשתיות ופתרונות ניהול כמנהל בכיר.
השכלה: השכלה על תיכונית במכללה למסחר.
סלוגן: "מנהיגות עם חזון ועוצמה יהפוך את בני עי"ש לפנינת השפלה"
קצת ממצעו:" מטרתי להוביל לשינוי כך שאנו וילדנו נמצא עינין ונמשיך לחיות ולעצב את עתידנו בבני עי"ש, בכוונתי להמשיך לקדם את מערכת החינוך, להשקיע משאבים רבים בתשתיות ותוכניות חינוכיות, בכוונתי לשקם ולקדם את מערכת החינוך הבלתי פורמאלית בתרבות נוער, ספורט בתשתיות ובתוכניות. בכוונתי בכוונתי לטפל דחוף בחזות, גינון וניקיון הישוב.
 בכוונתי לסיים את הרחבת בני עי"ש מול משרדי הממשלה.
 בכוונתי לסיים את תכנית מרכז התעסוקה בחלק הצפוני של בני עי"ש אשר תיצור מקומו עבודה חדשים.....
 בכוונתי להמשיך לטפל בנושא חלוקת מיסים מאזורי תעשיה קיימים המקיפים את בני עי"ש..... (מתוך עלון שחולק בישוב) 
בעלון נוסף הבטיח לבנות היכל תרבות בבני עי"ש עם היבחרו, בעזרת יד לבנים. 
מפלגה: עצמאית
דף פייסבוק
דוא"ל- לא תקין 

אסף שעאר 

רקע: בן 41, נשוי למיכל, משרת כקצין במילואים ביחידה מובחרת, כיהן כמזכיר המועצה, חבר הנהלת קרן למפעלי שיקום וחבר מועצת מד"א ארצית. 
השכלה: תואר ראשון בחינוך, תואר שני במדעי המדינה ותואר ראשון במשפטים. 
סלוגן: "אליסף- אסף שעאר תקוות בני עי"ש למהפך" 
קצת ממצעו:" צוות מנצח אין טוב ממנו, צוות הנהגה מוכר ורציני, מקצועי ובעיקר מקובל על תושבי הישוב. חזון ישובי ניתן לביצוע שיהפוך את הישוב למקום מעורר גאווה" (מתוך עלון שחולק) 
מפלגה: התנועה עם רשימת יחד בונים עתיד 
דף פייסבוק
דוא"ל

יצחק בן יצחק

רקע: בן 59, נשוי + 5 בעל משרד עורכי דין, משמש כחשב מלווה מטעם משרד הפנים, חבר בועדת החלוקות בכנסת. כיהן כראש המועצה בין השנים 1986-1995. 
השכלה: תארים אקדמיים בהנדסת תעשייה וניהול ומשפטים. 
סלוגן: "כי אין חכם כבעל ניסיון"
קצת ממצעו: הרשות נמצאת בשפל בכל התחומים , מצבה התכנוני נשאר עומד על 1995 ויש לשנות זאת ע"י בעלי ידע וניסיון, בנסיבות נראה שאני מתאים לתפקיד. מצע בחירות
מפלגה: ליכוד 
דף פייסבוק 
דוא"ל- אין 

אלישע חובב 

רקע: בן 49
השכלה: לא הצלחתי למצוא 
סלוגן: "כי משהו חדש מתחיל בבני עי"ש"
קצת ממצעו: מתוך פלייר שחולק ביישוב "יש לי את הניסיון העשיר ביותר בתחום המוניציפלי וביכולות שצברתי עם השנים בעבודה מול משרדי הממשלה. לי יש את הניסיון העשיר ביותר בתחומי התכנון והבניה בכדי למנף את הישוב שלנו ולהביא אותו למקום אחר ברמה המוניציפאלית. אני מביא איתי יכולות ביצועיות מוכחות לאורך שנים. "  
מפלגה: הבית היהודי 
דף פייסבוק
דוא"ל

בלי קשר למועמדים המרובים וליאוש שקיים בתושבים, שחושבים שאין מה לעשות וכולם אותו דבר. אז לא לכו תשפיעו תהיו חלק מהבחירה של ראש המועצה הבא- הבן אדם שיחליט בשבילנו ב5 שנים הבאות, אל תתנו לזה לחלוף לידכם. בבחירות הקודמות כ- 35% לא הצביעו, הפעם צריך לשאוף ל- 100% של בעלי זכות הבחירה- כי אין סיבה שזה לא יהיה כך. 

חנוך פיבן- אמן ויוצר

חנוך פיבן הינו אמן ומאייר ישראלי אשר נולד באורוגוואי. עלה בגיל 12 ארצה עם משפחתו. למד עיצוב גרפי ב"בית הספר לאומנות גרפית" בארצות הברית בניו יורק, לאחר שלא התקבל לבצלאל. התפרסם בזכות סגנון הדיוקנאות (פרצופים) הייחודי לו, בו הוא משתמש בחפצים יומיומיים כדי ליצור פנים שונים, ושל ידוענים. עבודותיו זוכות לפרסום רב, ומוצגות במוזאונים בישראל ובעולם.
    
                            התמונות מאתר סקופ, צולמו ע"י ג'ואי כהן.

עכבר, אחת מהדמויות בלוח השנה 

הסבר בגוף לוח השנה המסביר ממה מורכבת הדמות

כבכל שנה חברת "סקופ מתכות" מוציאה לאור לוח שנה עם תמונות המתארות את מוצרי החברה השונים. כבכל שנה גם השנה הלוח משך את תשומת ליבי וגרם לי לעיין בו. הפעם חנוך פיבן הוזמן לסקופ לשלושה ימים בהם יצר שתים עשרה דמויות שונות מכל מוצרי החברה המונים 80,000 מוצרים לערך. התוצאה מעורת השראה, וגורמת פליאה. הדמויות מזכירות כל מיני חיות שונות, פרפר, יתוש, עכבר, דוב פנדה ועוד, בכל חודש יש דמות אחת ומתחתיה הסבר ממה עשויה הדמות הזאת.

עוד דמות,פינגווין? 

הסבר בגוף לוח השנה, נסרק ע"י מלוח השנה 

בנוסך לעבודות היצירה שלו, פיבן מעביר סדנאות יצירה בארץ ובעולם. מוציא לאור ספרים אודות עבודותיו ויוצר תוכניות טלוויזיה בעזרת הכשרון לבנות דמויות מחפצים יומיומיים. כמו כן פיבן משתתף ביצירת האפליקציה FACES IMAKE, בה ניתן ליצור פרצופים ושאר היצורים השונים מחפצים יומיומיים.

סמל הבלוג כפי שעיצבתי באפליקצייה FACES IMAKE

האתר הרישמי של פיבן
דך באתר סקופ על הלוח השנה  

עץ השקד- מהפרח עד לפרי

עץ השקדיה או יותר נכון השקד הוא עץ בינוני, נשיר ונופו צפוף. הפריחה מגיעה לפני לבלוב העלים, בדרך ככל בינואר- פברואר בסביבות חג ט"ו בשבט,  בשלות הפירות מגיעה ביולי- אוגוסט לערך. שקד מהמילה שוקד אשר פירושה מתמיד, חרוץ, משום שפורח מוקדם ומבשיל מוקדם גם כן. שמו העממי הוא שקדייה. 

פרח השקד 

הפרחים בגוון לבן, וורוד חיוור עם פסים כהים, הם מדיפים ריח נעים וחזק בנוסף לכך הם מפרישים צוף. הפרחים דו מיניים האבקה נעשת על ידי חרקים ובמיוחד בעזרת דבורים הנמשכות אל הריח והצוף של פרח השקד. הפירות נוצרים רק מהפריה זרה. 

הפירות הבשלים

הפרי- בית הגרעין עטוף בציפה ירוקה שעירה וגלדנית (מעובה ובשרנית) המשנה את צבעה לחום עם הבשלת השקד. לקראת ההבשלה הציפה מתבקעת לשניים ונושרת, כך שהזרע נשאר עטוף בקליפה חומה וקשה המתבקעת רק בלחץ. הזרע עצמו בצבע חום בהיר הוא החלק הנאכל. ניתן לאכול את השקדים באופן הטבעי שלהם אך ניתן גם לקלות אותם במחבט או בתנור לעשר דקות. ניתן לאכול את פרי השקד בשלמותו כשהוא עדיין ירוק. 

אחרי הורדת הקליפה 

חייזר מכוכב אחר

לפני שנספר את הסיפור עצמו, אני רוצה לתת הקדמה קצרה. אני טיפוס שאוהב לאגור דברים, קשה לי מאוד להיפרד מחפצים שסובבים אותי, לרוב אני מתחבר לכל חפץ ושומר עליו באיזה מגרה שהיא, מחברות, תעודות, ספרי לימוד ובכללי כל מה שעברתי מאז שאני זוכר את עצמי ואפילו לא. הסיפור נשמר כחלק מחוברת אפרוחי חשיבה אי שם בין כל המחברות. אז הסיפור הזה נכתב ע"י כל תלמידי כיתה ג2 בבית ספר אופק איי שם בשנת 2001. משום מה נתקע לי בזיכרון הסיפור הזה.  אח שלי קורא לזה נוסטלגיה. עכשיו הסיפור עצמו.

החייזר שציירתי בהקשר לסיפור 

היה היה פעם חייזר, שהגיע לכדור הארץ.
הוא נכנס לבית ספר "אופק" שנמצא בבני עי"ש ופגש אישה בכיתה ג-2.
החייזר פגש את מיקי המנהלת.
 היא רתחה מזעם כמו קומקום חשמלי, ורצה לשירותים ןהחייזר אחריה.
שמו של החייזר היה אוסקר, מיקי ביקשה מהחייזר שיכתוב סיפור ארוך.
מיקי גילתה לו שהיא מחבבת אותו, הוא נישק אותה והחליט לכתוב לה שיר אהבה.
מיקי שאלה אותו "מדוע יש לך עניים ירוקות וגדולות כל כך?"
כי אני רוצה לראות אותך אמר.
"אז למה יש לך פה גדול כל כך?" שאלה מיקי.
"כדי שאוכל לנשק אותך" ענה אוסקר.
ואז הוא ביקש ממנה להתחתן איתו.
מיקי לא הסכימה להתחתן איתו בגלל הקרחת שלו.
אבל כשנודע למיקי שאוסקר הוא חייזר מכוכב אחר
היא הסכימה להתחתן איתו כי חשבה שזה יכול להיות מעניין.
ונולד להם ילד שקראו לו ליאור.

החוברת שנשמרה מאז.... "אפרוחי חשיבה"

לפי מה שאני זוכר, הסיפור נכתב במסגרת שיעורי "אפרוחי חשיבה"- תוכנית העשרה לילדי היסודי. הסיפור עצמו נכתב על אחד הילדים בכיתה, שכנראה שמשום שנראה והתנהג טיפה שונה זכה להיות הבן של מיקי והחייזר מכוכב אחר. הכרתי את אותו הליאור מהסיפור, לא יצא לי לדבר איתו על זה ואני מקווה שאף אחד לא נעלב מהסיפור. 

צוות פילי הרוח

לפני כשמונה חודשים צוות 1ב הפך את שמו לפילי הרוח. למה פילי הרוח? כי בצוות היו וחלקם עדיין ישנם, אנשים די גדולים. השם של הצוות משקף את האנשים שהיו בו, אך לא את כולם- אנשים רזים הם הרוח שדוחפת את הפילים קדימה והופכת אותם לפילים קלילים, פילי הרוח- מעיין אוקסימורון. כמו חיל התותחנים שמכיל כלים כבדים שעושים את עבודתם בקלילות המרבית שניתן כך גם הצוות פילי רוח.

המתנה למפקד היוצא של 1ב 

בתקופת זמן זו תקופה אחת הסתיימה ומתחילה תקופה חדשה. שני אנשים השתחררו, אחד יצא לקורס מפקדים ועוד אחד המפקד הלך לפקד במקום אחר. כך שחלק גדול של האנשים מתחלף. למרות זאת אנו נחושים לשמור על שם הצוות לנצח. לכבוד זאת ארגנו מפגש של כל הצוות כפי שהוא קיים כרגע, יצאנו ליום הביתה כדי להיפגש, להיפרד ולשוחח אחד עם השני. מקום המפגש היה בירושלים בירת ישראל. עשינו סיבוב בממילא, בעזרת הרכבת הקלה, והלכנו לאכול באחת מעשר מסעדות ההמבורגר הטובות בישראל: באיוו. שפילים יוותרו על אחד מההמבורגרים הטובים בארץ?!?! היה טוב היה טעים.

תמונות מהמפגש בירושלים 

כל השרות שלי עבר בצוות 1ב בסוללה גרניט. כעת הצוות עובר תקופה לא קלה, בואו נגיד. החברים המיתולוגיים עזבו ונשארו ממש קצת מהמייסדים, שאני אחד מהם. אני מקווה שהשם יתפוס גם לאחר עוד הרבה שנים, אני אדאג לזה ככל יכולתי.

חורבת בית לויה

לפני שבוע מצאתי מידע אודות אתר עתיקות העונה לשם חורבת בית לויה. תכננתי לנסוע לשם בשבוע שלאחר מכן, וכך זה באמת יצא. התחלתי את נסיעתי בכביש 6 הרחב ונוח לדרום, כשהגענו למחלף קרית גת יצאנו לעבר בית גוברין והמשכנו עד הפנייה למושב לכיש ואמציה. המשכנו לנסוע עד שהגענו לכביש משובש וממש לא נוח לנסיעה שבזמן שנסענו בו אל החורבה, אח שלי אמר לי " למה אתה לא יכול למצוא מקום נורמלי לטייל בו" ואני השבתי לו זה מקום נורמלי! אז מה שהוא נמצא במקום שכוח אל, אי שם בגבעות המדהימות ביופין של שפלת יהודה. המשכנו לנסוע בדרך המשובשת שנדמה היה ולא תסתיים אף פעם, ולאחר כעשר דקות הגענו אל המקום שבהתחלה לא הזכיר שום מקום. טיילנו במקום ואח שלי כרגיל עשה פרצופים והתבאס מהחום הכבד ששרר במקום, אני בניגוד לכך חקרתי את המקום ועברתי בין השבילים ,בצידם חפירות רבות, שמטיילים קודמים השאירו לנו. כמעט שכחתי, המקום נמצא בשטח אש של צה"ל לכן כדאי לבקר סופ"שים או בחגים. 

מערת הקולומבריום 

פסיפס האונייה 

לאחר שיטוט קצר בין כל העתיקות, גילינו את מערת הקולומבריום, הכל עדיין מגודר, אך הצצנו לאחת המערות שנראה שיש חפירה פעילה על ידה. המערה גדולה יחסית, נראה שחלק מתקרתה התמוטטה ולמרות זאת יש בתוכה עוד פתחי מערות  שנמנעתי מלהכנס פנימה. כמו בכל קולומבריום יש כוכים משולשים על הקירות, כך זה היה גם במערה הזו. לאור העובדה שהגעתי עם משפחתי, הם הלחיצו אותי, במיוחד אח שלי שלא הבין למה סחבתי אותום עד לפה. למרות זאת, הם אמרו שאם הם הגיעו עד לפה אז לפחות הם יחכו עד שיימצא הפסיפס, הרי הבאנו מטאטא בשביל לגלות אותו. 

כיתוב ביוונית בגוף הפסיפס

צורות גיאומטריות 

לאחר שהסתובבנו עוד קצת שמעתי את אבא שלי קורא: "מצאתי, מצאתי, בואו לפה" ואז הבנתי שמצאנו את הפסיפס שבגללו יצאנו מלכתחילה לנסיעה הזו. הפסיפס בניגוד למה שרשום בכמה אתרים גדולים, לא היה מכוסה בחול אלא גלוי לכל. ליד הכניסה לשרידי הכנסייה הביזנטית מישהו מיקם שלט כדי לבקש לשמור על הפסיפס ולא לדרוך עליו. רצפת הפסיפס השתמרה יפה מאוד, למרות שיש חלקים חסרים פה ושם חלקים רבים עדיין שלמים. ברצפה ניתן להבחין בחיות, צורות, פרחים, אנשים ואפילו בכתובות בניגוד לכנסייה הביזנטית בחורבת מדרס, שם פעם ראשונה חזיתי בפסיפס עתיק ומרשים לא פחות. מאז אני תר אחרי פסיפסים עתיקים בארץ.  הפסיפס בבית לויה גדול מאוד, כ- 200 מ"ר. לרגע אפילו הרגשתי בספארי, כשנסענו חזרה לקראת סוף הכביש המשובש, אמא שלי שמה לב לצבי קטן מקפץ לו בצד הדרך, ואז שנייה אחרי זה חלף לו עוד אחד את הכביש, לאחר מכן ניסיתי לצלם את הזה שהמשיך לרוץ לצידנו בשדה אך לשווא. באתר עושר רב של מערות, שלא הספקתי להגיע אליהן, הסתפקתי בפסיפס המרשים שזכיתי לראות. 

זאב נוגס בארנב 

גפנים 

יער קהילתי? בינתיים שרוף

היער הקהילתי שיש דף שמוקדש לו בראשית העמוד לא מתקדם לשום מקום. אני לא מאשים אף אחד אבל אני כנראה קרוב לוותר על הרעיון. זאת משום שאני לא מצליח לקדם את העיניין וכנראה שגם אין לי כרגע את היכולות לעשות זאת. בסיור הקצר שעשיתי בבוקר יום שישי האחרון, גילית שחסמו הרבה מהכניסות לחורשות, השביל המרכזי בכל חורשה נחסם בהר של חול ובהמשכו כל כמה מטרים יש עוד ערמות חול לכל אורך השביל ולידו שלט של מנהל מקרקעי ישראל- לא מובן למה וגם אין שום זכר לכוונות לביצוע של משהו. בהמשך הטיול הקצר בחורשות נתקלתי בקטע שרוף של היער, כמו כל חורש גם החורשות פה ליד בני עי"ש סובלות משריפות שפורצות בהם מפעם לפעם ומבראות את החורש, מדללות את צפיפות היער שגם ככה לא גדול. הרגשתי חוסר אונים שאני בתור יחיד לא יכול לקדם את הרעיון שהעלתי לפני שנה לשלב הפרקטי. חוץ משליחת מכתב ושיחת טלפון עם ממונת קק"ל לקהילה ויער במרחב שפלה לא עשיתי כלום. וכגם זה לא הוביל לתוצאות בגלל שלא יצרתי קשר. 

עוד עץ שרק פחם נשאר ממנו

מראה כללי של אזור השריפה 

מידי כמה שנים נשרף חלק אחר ביער, הפעם נשרף חלק מחורשה 2 (לפי המפה שנמצאת בדף יער קהילתי). הגעתי לשם במקרה, כשהתחלתי לסרוק את החסימות שביצעו בשבילי החורשות המוזנחות האלו, שחלקן מלא בזבל שאנשים משאירים שם, פסולת בניין, גזם ודברים בלתי מוגדרים. איני יודע את כוונת המבצע, אולי למטרת בנייה, אולי למטרת שמירה מפני השלכת פסולת, באמת שאין לי מושג. נראה שהשריפה הייתה לפני זמן מה, והיער מתחיל להתאושש. צילמתי חלקים משריפת היער וכל הזמן חשבתי איך אני ארשום על זה פה בבלוג. השריפה של חלק מהחורשה גרם לי לחשוב עוד פעם שצריך להגן על המקום הזה, מפני שריפות ומפני בנייה של אזור התעשייה. חשבתי רבות כשראיתי בפעם הלא יודע כמה את הדחפורים והשופלים הכתומים שעומדים מול היער השרוף, למה שארגונים מאזור התעשייה לא יתרמו לפיתוח החורשות לטובת פנאי, בילוי ונופש, יתרמו לבניית אזור חוצץ בין אזור התעשיה לישובים ליד ויתן אפשרות למקום בילוי לתושבים.

<<<<< ניתן למצוא עוד תמונות באינסטגרם שלי בצד ימין של הבלוג. 

מערת החריטון

לאחרונה יצאתי לטיול במערת החריטון כחלק מהמסגרת הצבאית. המפל"ג או  המ"מ למי שלא מבין, החליט לארגן טיולים לגיבוש הפלגה, או למי שלא מבין מחלקה. כרגע הסוללה, תופסת גזרה מבצעית בגוש עציון, בקרבת מקום ממוקמת מערת החריטון על גדתו המערבית של נחל תקוע. קראתי לפני כן על המערה ולא דמיינתי לעצמי שאצא לטיול בה. המערה היא המערה הקראסטית הגדולה בישראל, הנוצרה כתוצאה מחילחול של מים דרך סלעי הגיר. בניגוד למערת הנטיפים מערת החריטון נוצרה כשפני הקרקע היו מכוסים במים ולכן פני הדופן של המחילות בה חלקות וללא נטיפים. אורך המחילות במערה מגיע לכחמישה קילומטר והבדלי הגבהים בין המפלסים מגיע לכ- 12 מטר, עומקה מגיע ל400 מטר מתחת לפני האדמה.

פלגה 1 פנתרים בתוך אולם במערת החריטון

  הכניסה למערת החריטון היא דרך תקוע הישראלית,. בעזרת מדריך מתקוע נכנסו למערה וצללנו אל עולם תת קרקעי בו מבקרים מאות אנשים בחודש. בדרך למערה מוביל שביל הצופה לעבר נחל תקוע, על קצה המצוק עובר שביל הצופה לעבר הנחל וספר המדבר בהמשכו עד שמגיעים לשני סלעים ענקיים, המזכירים את לוחות הברית. מחילות, מעברים צרים ומפותלים, אולמות וירידות חדות מאפיינות את פנים המערה ששורר בה חושך מוחלט. לכן חייב להצטייד בפנס. פנים המערה מאובק ומצריך זחילה בחלק מהמקומות. המעבר במערה בתור קבוצה לוקח זמן מה, אפשר להעביר בקלות שעה עד שלוש בתוך המערה. אנשים שביקרו לפנינו במערה השאירו על הקירות "מזכרות" מביקורם במערה, שמות, שנים ועוד מידע לא שימושי לרוב.

זוחלים במחילה

הזחילה במערה טיפה מלחיצה לפעמים, הקירות צרים ולוחצים. לפעמים יש מקומות בהם אתה שואל את עצמך " אני בכלל עובר פה?" ואז אחרי כמה שניות אתה מוצא את עצמך נתחב לתוך המחילה ואחרי כמה דקות כבר יוצא כמו גדול לתוך אולם רחב ידיים. כך פעם אחר פעם המערה מאתגרת אותך, ובעזרתו של המדריך שמכיר את המערה כמו כף ידו מנווט אותנו מאולם אחד לשני. הזחילה המערה היא הלוך וחזור, אין דרך מעגלית, למרות כך המדריך ניסה לעשות סיבוב אך המעבר התברר צר מידי והוא החליט לחזור בדרך  שבאנו. החושך המוחלט במערה מועורר מחשבות, איך אנשים הסתדרו פעם, הרי במערה אין את השמים מעלינו, שיתנו אור כוכבים מהשמיים. 

מחילה בתוך תוכי המערה

לבסוף הייתי שמח מאוד שיצא לי לטייל עם החברים שלי לצבא ולפלגה בה ביליתי הרבה זמן ואני אמשיך לשרת בה. זוהי חוויה שלא הייתה יוצאת לדרך ללא מפקד פלגתנו שיוזם ומוציא לפועל טיולים מעין אלו. חווית הזחילה מומלצת לכולם, רק עדיף שאנשים שפוחדים ממקומות סגורים להרבה זמן לוותר על התענוג. אחרי זחילה מאתגרת ומחניקה טיפה יצאנו החוצה לאור היום, ואז אתה מרגיש את ההבדל בין פנים המערה החשוך לבחוץ המואר והאוורירי. תצאו לבקר ותהנו, למרות שזה בשטחים מומלץ לבקר במערה מדהימה זו.