עד שהאמל"חיה עלתה על הגל הנכון, המכונה תוקנה, היה חדר, קניתי ציוד. דילגנו למוצב חדש, והמצב השתנה אין חדר ואין חשמל במקום בו מיקמו אותה, אבל יש הרבה רצון להפעיל את האמל"חיה לטובת חיילי הסוללה ויש גם ציוד כדי לתפקד אבל באיטיות ששוחקת אותי. הכוונה היא לתפירה ידנית עם המכונה, איטי ושוחק כפי שאמרתי כבר. למרות זאת כל שנייה שאני יכול אני הולך לאמל"חיה שארגנתי במועדון של הסוללה שממוקם במכולה שמדלגת ביחד עם הסוללה לכל מקום.
המועדון ריק מתוכן ולרוב לא משמש את הסוללה, וכעת מחכים לחיבור המכולה לחשמל, שיכול שלא יקרה בקרוב- לכו תבינו צבא. כדי שבשלב מאוחר יותר יוכלו לארגן מועדון חילקנו את המכולה בעזרת רשת עלים. בינתיים המפקדים מבטיחים שהחיבור של החשמל יהיה מתישהו. אני בנתיים מחכה ותופר ידנית במכונה ומנסה ללמוד עוד על תחום התפירה. מעבר לזה אני מנסה למתג את האמלח"יה בתור "אמלחית גרניט" של סמל לבן על רקע חום. כך גם כל הציוד ששיך לאמל"חיה, ארונית, פק"ל, פח זבל ועוד שלטים של הסמל.
בניגוד למה שחשבתי, בזמן שחזרתי לבסיס התבצע השלב הראשון בדרך לחיבור המועדון לחשמל- קרבו אותו למקור חשמל, אך כמו בצה"ל החליטו שהוא לא יחובר לחשמל בשל מגבלות כאלו ואחרות שקיימות במוצב. למרות שהחיבור לחשמל לא נראה באופק, המסו"ל שחר הביא לטובת האמלחיה, ארגז מלא כל טוב, בו קליפסים, רצועות, קורדורה, סקוצ'ים והרבה חוטים כדי לתפור עוד ים של שיפצורים לטובת הסוללה. עכשיו צריך לעלות הילוך ולהתחיל לעבוד במרץ, גם למרות שאין חשמל.
 |
| האמל"חיה שהתמקמה במכולת המועדון |
 |
| ארונית עם השבלונה "אמלחית גרניט" |
 |
| חלק מהעבודות באמל"חיה |
