חירייה, מי לא מכיר את סיפורה. מזבלה שגדלה לממדים עצומים וגרמה למפגעים סביבתיים רבים. במשך 47 שונות פעילותה של מזבלת חייריה הגיעו אליה 16 מיליון קוב פסולת מרשויות מקומיות בגוש דן שנאספו על פני שטח של 450 דונם, מה שיצר את הר הזבל הגדול כל כך שהתנשא לכ-60 מטרים מעל פני הים. האזור סבל ממפגעי ריח, זיהום הנחלים בסביבה, קריסת מדרונות ועד מפגע של השחפים שאיימו להשבית את נתב"ג.
 |
| חירייה מכיוון מערב |
בשנת 2001 החליט איגוד ערים דן לתברואה להתחיל בשיקום הר הזבל, כדי להפוך אותו ממפגע לפארק רחב ידיים באזור הכי צפוף בארץ. כדי להפוך אותו לכזה, ארגנו תחרות אדריכלים לפרויקטים לשיקום חירייה. בתחרות זכה פיטר לאץ אדריכל בעל שם עולמי בפרויקטים מהסוג הזה. נחשב למומחה לשיקום אזוריים תעשייתים או מזוהמים לשימוש חוזר, כגון פארקים או מגורים. כיום ליד חייריה ממוקמת תחנת מעבר, אליה מגיעות כ- 1000 משאיות כל יום, הזבל שלהן נדחס למשאיות גדולות יותר ומועבר להטמנה באתרי פסולת חוקיים בנגב העובדים על פי התקנים שהמשרד להגנת הסביבה קבע.
 |
| "המרפסת" תצפית מטרופולינית ביום אביך |
כדי לשקם את ההר נדרשות כמה פעולות, קודם כל מייצבים את מדרונות ההר ע"י פסולת בניין שעברה תהליך מיחזור. מרחיקים את הנחלים מהר הזבל, אוספים את התשטיפים שמגיעים מבטן ההר אל האגנים הירוקים לטיהורם. שואבים את גז המתאן מבטן ההר, הנוצר מהתפרקות הפסולת, ומשמש להפקת אנרגיה ירוקה. בצמוד להר מוקם פארק מיחזור היכלול מתקנים שונים למיחזור וטיפול בפסולת.
 |
| המרכז לחינוך סביבתי- לידו קפה חירייה |
בשנת 2005 הוקמה חברת פארק אריאל שרון כחברת בת של המשרד להגנת הסביבה. החברה אחראית להקמתו של הפארק ושיקום הר הזבל חייריה. בפברואר 2014 נפתח מתחם לב ההר, הכוונה לשטח הנמצא על הר חירייה ובו נבנו שבילים ואגם אקולוגי ולידם אמפיתאטרון ובנוסף הכנה לבית קפה ומרכז מבקרים. כיום לא ניתן להכנס באופן עצמאי אל המתחם, אלא ע"י שאטל שיוצא מפארק המיחזור בכל שעה עגולה בין 9 ל-12 בצהרים. העלייה להר כוללת הדרכה ותצפית.
 |
| חירייה מצפון מערב |
