יום הזיכרון זהו אותו יום בו כולנו עוצרים את חיינו כדי לזכור ולכבד את על אלה שנפלו תוך כדי מילוי תפקידם בהגנת המולדת. אשר הגנו בגופם עלינו, לא היססו ועשו הכל כדי שנוכל לחיות בבטחה במדינתנו הקטנה. בשבילי זהו יום הזיכרון הראשון שבו אני יכול לחוש במקצת את הכאב באופן מוחשי יותר מקודמיו. בשנים הקודמות הצער והכאב היו כללים, חסרי שם ספציפי או היכרות ספציפית עם חלל זה או אחר.
השנה יש לו שם, זהו רס"ל נדב גולדמכר ז"ל אשר שירתתי איתו בסוללה גרניט בחיל התותחנים אותה סוללה אשר יצא לנו להקים אותה בגדוד נמר, בה שירת את רוב שירותו הסדיר. בקיץ האחרון במבצע צוק איתן נדב זומן למילואים בתור נהג מ"פ. באחד מימי המבצע הוא התנדב לנהוג בהקפצה לגדר הגבול. ביחד עם סגן אלוף דולב קידר ז"ל הוא יצא לעבר הנקודה בה הובחנו דמיות חשודות וזאת למרות שלא היה צריך לבצע משימה זו. במקום ההתקלות נורה לעבר רכבו טיל נ"ט ולאחריו קרב שבו מפקד הגדוד ושני לוחמים נוספים נהרגו עימו.
 |
| נדב גולדמכר ז"ל |
ברגע שהודיעו על נפילתו לא האמנתי לא חשבתי שיכול לקרות דבר כזה. מההיכרות שלי איתו אני זוכר בן אדם טוב שרק חיפש דרך ליצור אווירה חיובית עד כמה שניתן בצבא כשאתה נמצא בבסיס שכוח אל בצפון. ב.קוד אכפתי ודואג אשר שוחח עם כל חיל וחיל ודאג לשלומם שם כל חיילי הסוללה בה שירת בסדיר. עכשיו שאני נזכר בכל רגע שיצא לי לזכות בנוכחותו כמשעותי. לא מאמין שאחד מאלה ששירתי איתו בצבא כבר איננו.
 |
| טקס יום הזיכרון מימי הצבא |
אני נזכר שדיבת איתי על הבלוג שלי התעניינת באמת בכל מה שאני כותב בבלוג זה, שוחחת איתי על הטיולים בשבת שאני כותב עליהם בבלוג ועכשיו כך יצא אני כותב עליך בבלוג על כך שאינך כבר איתנו.
יהי זכרו ברוך! היית אדם משכמו ומעלה! נזכור ולא נשכח.
