בניית כביש עוקף ביצרון - עדכון שני

מזה זמן מה נמשכת בניית כביש עוקף ביצרון. כעת נראה שהבנייה הגיעה לשלבים האחרונים. הכביש נסלל מזה כמה פעמים. הונחו מדרכות ואי תנועה ואפילו הותקנו פנסי רחוב. בנוסף לכך בוצעו עבודות חיבור לכביש העוקף של בני עי"ש. 

חיבור הכביש מכיוון כביש עוקף בני עי"ש 

כעת מתבצעות הנחת אבנים בצידי הדרכים כנראה כדי לשמש כדיפון של תעלות הניקוז בצד הכביש. בנוסף הכביש סומן. הכביש חוצה בין מטעים ושטחים חקלאיים בהם יש עצי אפרסמון, רימון, אפרסקים ועוד. 

תוואי הכביש 

תוואי הכביש והתעלת ניקוז 

בכביש המגיע מגן יבנה במקום תמרור עצור אשר היה קיים, נבנתה כיכר תנועה חדשה. כעת בחיבור בין הכביש החדש לכביש הקיים ישנה כיכר אשר נפתחה לתנועה מזה כמה זמן.

הכיכר שנבנתה

בניית הכיכר בחיבור לכביש המוביל לגן יבנה 

שלולית החורף נעלמה לתמיד

ליד אזור התעשיה פארק ראם הייתה שלולית אשר התמלאה כל שנה מחדש בתקופת החורף. היא נמצאה כחלק משטח שיועד להפוף לעוד חלק מאזור התעשייה ראם. כיום נבנת שם חניית ענק נוספת בשביל מכוניות מיובאות. בשטח הייתה שלולית נחמדה אשר סיפקה נוף יפיפה בתקופת החורף בשילוב עם שדה החיטה והחורשות ברקע. בנוסף היוותה מקום מנוחה לציפורים וכנראה חיות בר נוספות. 

השלולית בימים יפים יותר

נוף שלא יחזור 

שטח זה כנראה לא הוערך כראוי שכן השלולית שוטחה ויושרה כלא הייתה. הייתי אומר שזו אבדה לאזור אך אף לא אחד כנראה לא שם לב  לחסרונה וכנראה גם יורגש למעטים בלבד ומרכז הקניות שיוקם יספק יותר את רוב תושבי ובאי המקום. 

הכל הפך לשטח אספלט מיושר

שלולית שהתמלאה כתוצר לוואי של העבודות עפר

את השלולית אי אפשר להחזיר. אבל ניתן בהחלט להתחשב בעתיד ולנסות להחזיר שלולית שכזו בין החורשות כאשר יבוצעו תוכניות לפיתוח הנוף. כבר בחורף האחרון  התמלאה לה שלולית במקום אחר כך שיש פוטנציאל לכך. 

פארק שיטה מלבינה אשדוד

לאחרונה ביקרתי בפארק שיטה מלבינה הממוקם ליד אלתא במזרח העיר אשדוד. לידו עובר נחל לכיש ומיצידו השני כביש סואן. הכניסה לא מודגשת וכאילו לא קיימת. פשוט כניסה באמצע הכביש. לא קשה לפספס. בכניסה ממוקם שלט המודיע על עבודות שיקום, רק שקשה להבחין בהן באתר. 

שלט המודיע על עבודות שיקום.

אחד מעצי השיטה היותר גדולים

במקום נמצא אחד מריכוזי עצי השיטה המלבינה הגדולים בארץ. השיטה המלבינה הינה עץ במקורו אפריקני וישראל הינה גבול התפוצה הצפוני שלו. בארץ העץ לא מתרבה מזרעים ועיקר הרבייה הינה וגטטיבית- הכוונה מנצרים תת קרקעיים. למרות שיש כאלו הטוענים שהעץ כן מייצר זרעים- בכמות מעטה של 3-7 לתרמיל. השיטה המלבינה נקראת כך משום שהגזע בצבע בהיר יחסית. עץ הנחשב נדיר ונמצא ברשימת העצים לשימור. 

נצרים תת קרקעיים של עצי שיטה מציצים בפרדס סמוך

מצב השמורה סביר אך דורש התיחסות למצב הניקיון, ולרמת התחזוקה הירודה יחסית של המקום. מצב העצים די מוזנח ונראה שאין שום מעקב אחר הצמחייה בסביבה. ראוי להתייחס לכך שהעצים נמצאים בסבך וגדל עליהם צמח מטפס שראוי היה למנוע ממנו לגדול על העצים. תפוצת העץ נקודתית בארץ וישנם עוד כמה ריכוזי עצי שיטה מלבינה בעמק האלה, ליד מושב ישרש אשר ממוקם ליד רחובות ועוד. 

סבך של נבטי שיטה וצמח מטפס שהשתלט על הכל 

לכלוך ב"פארק"

הפארק ממוקם מאחורי בית העלמין של אשדוד ולא זוכה לתחזוקה נאותה. במקום המיועד לחניון, יש לכלוך רב, ולא נעים להימצא בו. למקום יש פוטנציאל גדול, לטובת המקום כדאי לדאוג לתחזוקה מינימלית של ניקיון ופינוי אשפה. בסופו של יום, המקום מהווה מפלט מחיי העיר, מקום קצת פרוע עם פרדסים ונחל. ייתכן שהביקור בחורף יהיה נעים יותר.  

תגובת עיריית אשדוד - העמוד הרשמי שלום כאן אילן בן עדי, מנכ"ל העירייה. העירייה עושה רבות למניעת השלכת פסולת בפנינות הטבע המקיפות את העיר. לא פעם בעקבות מבצעי אכיפה נתפשים עבריינים ונענשים. לצערי לא הצלחנו להדביר תופעה זו לגמרי, גם אם הקטנו אותה. בשנה הבאה נעבה את מערך המצלמות החולשות על אתר זה יחד עם תגבור הסיורים של יחידה לאכיפה סביבתית אנו צופים לשיפור משמעותי במצב.

גינה לי חביבה עדכון שלישי

הגינה משתנה ומתפתחת ומקבלת מראה שונה כפועל יוצא מעונות השנה והרכב השתילים שמגיעים לגינה. בפוסט הזה אני רוצה לעדכן על מצב הגינה שאני מתחזק. ניתן לראות בתמונה הראשונה את חלקה העיקרי, בה יש ערבוב בין חד שנתיים לרב שנתיים. לעיתים הצמחים לא נראים במיטבם אך זה לא נורא מבחינתי שכן אין דבר מושלם בטבע וכך גם לא בגינון. למרות האידיאל שהכל יראה טוב.

חלקה העיקרי של הגינה- ערבוב של חד שנתיים עם רב שנתיים. 

הפינה מזווית ראיה שונה

בגינה יש חלקים מוצלים וחלקים יותר חשופים לשמש. בפינה הזאת ניתן לראות קומפוסטר ואת הצמחים שאני מנביט או לפחות מנסה להנביט או לייחר. חלקם יותר מוצלחים וחלקם פחות. העיקר לא להפסיק להשקיע בהם. 

חלקה המוצל של הגינה 

חלקה המוצל של הגינה כולל צמחים המותאמים להצללה: קלתה טריוסטאר, שפרלה שיחנית ופורטולקריה בתוך אדנית מ"לבנים". ובתוך אדנית הפלסטיק ליד השער, כל מיני צמחים אשר משרישים בקלות ואספתי ממקומות שונים, ירקה, ניצנית משוננת ועוד כמה נוספים. 

פעם ראשונה אחרי 3 שנים שהחצב פרח 

בחלקה העיקרי של הגינה יש עציץ אחד אשר בין היתר, כולל שתי בצלי חצב, אחד פרח השנה זו הפעם הראשונה. העציץ לא מושקה היות וזהו צמח בר המצריך מים רק בתקופת החורף. בכניסה לגינה ממוקם עציץ ובו פיקוס בינימינה ומתחתיו אדנית אשר מתחלפת כל עונה. העונה היא מאוכלסת בענבל גדול פרחים.  

הכניסה לגינה 

עבודת הגדרה

השנה התחלתי ללמוד בפקולטה לחקלאות. בשנה הראשונה יש קורס בו יש עבודה בה הסטודנטים מתבקשים להגדיר שש צמחים משמונה משפחות בוטניות. אני הכנתי גם כן את העבודה. ברשומה זו תכלו להתרשם מהצמחים שאספתי.

העבודה כוללת איסוף של צמחים הנכללים במשפחות השונות. ייבוש שלהם על כל החלקים שלהם. כמו פרח, זרעים, עלים ופירות. לאחר מכן,  את כל הצמחים צריך להגדיר על סמך מגדיר דיכוטומי. ולמלא טבלה של תיאור מורפולוגי שלהם.

השער

את השער החלטנו לקשט עם פרח שלא קשור למשפחות הבוטניות להגדרה. הוספנו על השער פרח מיובש של פרג אגסי, הפורח באביב, שייך למשפחת הפרגיים.

ילקוט הרועים, משפחת המצליבים 

                                

הצמח הראשון: ממשפחת המצליבים, ילקוט הרועים 

צמח עשבוני קטן בעל פרי הלקט בצורה מיוחדת אשר הזכירה למגדירו הראשון ילקוט. הפרי שטוח בצורת לב. פורח בין ינואר למרץ, הפרחים קטנים ואופיינים למשפחת המצליבים. ילקוט הרועים גדל בבתה, בגינות , בצידי דרכים ובמעזבות. שכיח ברוב אזורי הארץ. עליו הטריים משמשים למאכל וברפואה העממית משמש נגד דימום ובנוסף יש לו תכונות להקלת כאבי בטן. למשפחה זו שייכים גם הרבה מירקות הגינה כרוב, צנון, קולורבי, ברוקולי, כרובית, חזרת ורבים אחרים. 

קידה שעירה, משפחת הפרפרניים

קידה שעירה: משפחת הפרפרניים

שיח קוצני גדול ומסועף המשיר את עליו בקיץ. פורח בין דצמבר עד מאי. הפרח אופיני למשפחת הפרפרניים, בצבע צהוב, הפרי תרמיל סרגלי מוארך.  מהווה מרכיב מרכזי בחברות גריגה בחורש הים תיכוני. לעיתים מכסה מדרונות שלמים. נביטת הזרעים מזורזת ע"י חימום- לכן מתחדשת מהר אחרי שרפות. הכותרת מדיפה ריח נעים. לצמח שימושים עממים רבים: צביעת חמאה בצהוב, ריבת פרחי קידה, תחליף לזעפרן וברפואה העממית משמשת בפרחי קידה לטיפול בכאב בטן. למשפחה זו שייכים צמחים המקבעים חנקן ועשירים בחנקן : חומוס, אפונה, שעועית, סויה, עדשים ופול. 

סולנום שחור, משפחת הסולניים 

סולנום שחור: משפחת הסולניים

צמח עשבוני מסועף, חד שנתי לרוב. ידוע בשמו העממי "ענבי שועל". צמח רעיל בעיקר בפרי הלא בשל. הפרי והפרח מאפיינים הרבה צמחים ממשפחת הסולניים.  הפרי כדורון והפרח בעל שחלה עילית עם 5 עלי גביע ו5 עלי כותרת. פורח בין אפריל עד ספטמבר. צומח בבתי גידול עשירים בחנקן מעזבות, גינות, שדות שלחין קייצים וצידי דרכים. בבתי גידול טבעיים ניתן למצוא אותו בחולות מישור החוף לרגלי רותם. הרבה מהירקות שאנו צורכים שייכים למשפחה זו: תפוח אדמה, עגבניה, פלפל, חציל, טבק ויש אף כמה המשמשים כצמחי נוי.

פרסיון גדול, משפחת השפתניים 

פרסיון גדול: משפחת השפתניים

שיח גדול השייך למשפחת השפתניים,  ענפיו מעוצים, בניגוד לרוב בני משפחתו, גדל כבן שיח ולעיתים מטפס. הצמח נשיר קיץ, זו כנראה תכונה אשר עוזרת לו להסתגל לקיץ החם ויבש באקלים הים תיכוני. הפרח לבן בעל צורה שפתנית, שלושה עלי כותרת התאחו לשפה עליונה  ושניים שהתאחו לשפה התחתונה הצמח פורח בין ינואר ליולי, כחצי שנה. בית גידולו הוא החורש או הבתה הים תיכוניים. במשפחה זו ניתן למצוא צמחי תבלין כמו מרווה, רוזמרין, לבנדר ואזוב.

שפריריה קשקשנית, משפחת הסוככניים 

שפרירה קשקשנית: משפחת הסוככניים

צמח חד שנתי, המאפיין קרקעות עמוקות בחבל הים תיכוני. שייך למשפחת הסוככיים, צורתו מאפיינת הרבה סוככים אחרים. פורח בסוף האביב בפריחה לבנה.  התפרחת סוכך מורכב אך בניגוד לרוב בני משפחתו הוא קעור או שטוח . ניתן לזיהוי קל עפ"י הפרי- דמוי גלגל שיניים. במרכז הסוכך מצוי סוככון עקר הנבדל מהשאר בצבעו- שחור סגול, מעריכים שכך הצמח מושך מאביקים שכן הם רואים משהו בצורת חרק ונמשכים אליו. בעל מערכת שורשים שיפודית. במשפחה זו הרבה צמחי תרבות המשמשים את האדם בתפריט היומי כמו כרפס, פטרוזיליה, שמיר, שומר, כוסברה, קימל והמפורסם ביותר גזר הגינה. 

קחוון מצוי, משפחת המורכבים

קחוון מצוי: משפחת המורכבים

קחוון מצוי הינו  צמח חד שנתי עשבוני ממשפחת המורכבים. המאפיין את רוב הצמחים במשפחה הוא התארגנותם של הפרחים בתפרחת ששמה קרקפת- קבוצה של פרחים זעירים המקובצים יחד . נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ מהחרמון ועד הנגב, במיוחד יוצר מרבדים בשדות נטושים ומעזבות. אינו נאכל בידי פרות, לכן גם נפוץ בשדה מרעה. משמש ברפואה העממית נגד כאב-בטן, דלקת עניים, חום, פגעי עור ופגעים במערכת הנשימה. יש כמה מינים המזכירים אותו כמו הבבונג. למשפחת המורכבים שייכים צמחי התרבות הבאים: חסה, ארטישוק, חמנית, חמניה ועוד...

קובץ סרוק של העבודה. ( שימו לב שהקובץ מסודר מהסוף להתחלה)

גינת ירק בפקולטה לחקלאות

לאחרונה התחלתי ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות בחוג למדעי הצמח שנה א'. ליד בניין 6 במעונות ישנה לה גינת ירק קטנה ומטופחת בה גדלים הרבה ירקות. אם כבר פקולטה לחקלאות אז זה נראה לי חלק אינטגרלי מהנוף... גינות ירק. 

הגינה מלמעלה 

את הגינה יזם והקים אחד הדיירים בביניין, מיכאל בייטלמן, הוא מגדל בה בעיקר ירקות, הוא מנביט אותם במגשים זמן מה לפני השתילה באדמה ואז כשמגיע הזמן והשתילים הגיעו לגודל המתאים הוא מעביר אותם לאדמה. הירקות שהונבטו החורף הם מיזונה, באק'צוי, שעועית, גזר, צנונית, חסה רוקט ועוד כמה וכמה צמחי תרבות ובר. אחרי שלחלק מהצמחים ניתת האפשרות לפרוח נאספים הזרעים לטובת השנה הבאה. 

תמונה רצה של הגינה 

צמח בר מיוחד שגדל בגינה הוא הדרדר הכחול, זהו מין מוגן אשר הגיע לגינת הירק בזכות זרעים שמיכאל קיבל מאיש רשות הטבע והגנים. כיום צמח זה משגשג בגינה בשלושה פרטים ונמצא לפני שיא הפריחה. דרדר כחול זהו אחד ממיני הדרדר הלא קוצניים, וצבעו כחול עמוק. 

דרדר כחול בגינת הירק 

לסיכום, יפה לראות גינת ירק כה מוצלחת בלב הפקולטה לחקלאות. מקווה שעוד ועוד גינות ירק כאלה יצוצו להם ברחבי הפקולטה. בנוסף, לאחרונה אגודת הסטודנטים יזמה גינה אורגנית חדשה בסמוך לפרדס שממוקם ליד המעונות. 

הרחבת פארק ראם בניית כביש- עדכון ראשון

בניית הכביש שעובר בצמוד לחורשות ומהווה המשך של אזור התעשייה פארק ראם ממשיך. מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן סיימו להניח חצץ על תוואי הכביש. הגדירו את גבולות הכביש וממשיכים לנגוס בגבעת הכורכר של אחת החורשות שכנראה תהפוך עוד מעט לזכר בלבד שכן הכביש כנראה עתיד לעבור דרך החורשה אל עבר אזור התעשייה. 

מראה כללי של תוואי הכביש 

גבעת הכורכר והריסתה 

מפלסים את הדרך לכביש כנראה . 

הכביש עובר בצמוד לחורשה 

השתלבות מהכביש 

הכביש והחורשה ברקע 

הכביש עתיד לעבור דרך החורשה ובעצם כך להקטין אותה במעט. כולי תקווה שהיא לא תהפוך לחצר אחורית של המשך אזור התעשייה. כעת הוצבו שלטי פרסומת לבנייה באזור תעשייה החדש.  נראה שמתוכננים לקום שטחי מסחר באזור זה שפעם היה שדה חקלאי. אני מעריך שעצם בניית הכביש תוכל לעזור גם לפתח את החורשות לכדי יער-קהילתי או לפחות לאזור בו אפשר יהיה לבלות בשעות הפנאי. בד בבד אני מקווה שלא יהרס \מגוון הצמחייה הטבעית שגדלה בחורשות .

כנימה קמחית, מה היא?

הקמחית שייכת לסדרת הפשפשאים שהם חרקים בעלי גלגול חסר המונים כ- 80 אלף מינים בעולם , בישראל  800 . משתייכים לתת סדרה כנימות הכוללת כ-400 מינים בארץ, אשר מאופיינים במבנה חדק היוצא בין הראש לחזה אשר מאפשרים התאמה טובה שלהם להזנה משיפת הצמחים. הקמחית משתייכת לעל משפחת כנימות המגן המאופיינות בתפוצתן באזורים טרופים וסוב טרופים אשר כוללות כ- 13 משפחות בישראל בינהן גם משפחת הקמחייתים.

כנימה קמחית על עלה היביסקוס

הסוג מאופיין בדר"כ בהיותן מכוסות בשכבת שעווה לבנה כקמח, גוף רך, מאורך מעט, דמוי אליפסה, בעלי גפי פה מוצצים. הקמחיות אינן מרבות לזוז וגפי הרגלים לא מפותחות דיין. השלב הפעיל ביותר נחשב שלב הזחלן, בשלב זה הזחלן מגיע לאתר בו הוא עתיד לבלות את כל תקופת חיו. בהיותן  הכנימות יונקות את מוהל הצמחים דרך ענפים ועלים.

כיסוי הגוף בשעווה עוזר קודם כל מפני אובדן מים אך יש לו שימושים נוספים. אחד השימושים העיקריים היא קו הגנה ראשוני המאופיין בהסוואה של הגוף מפני טורפים אפשריים במקרה שלנו זה מתאפיין בהתבלטות שמסתירה את מאפייני גוף החרק ובמגע של טורפים עלולה להידבק אליהם ולבלבל אותם . שימושים נוספים שיכולה לשמש שכבת השעווה הם: יצירת סביבה נוחה צמוד לגוף, הגנה מקרינה על סגולית, שכבה הידרופובית להגנה מפני טיפות מים והגנה הפרשות עצמיות הכוללות טל דבש ובנוסף גם, למניעת התפתחות מחלות של הכנימה.

עוד זוית של הכנימות 

כפי שהוזכר לעיל מחזור החיים של הקמחית הוא גלגול חסר. ישנו שוני בין מחזור החיים של הזכר לנקבה. לנקבה המחזור חיים פשוט וכולל שלוש שלבי זחל וצורה בוגרת צעירה ומטילה. הנקבה מטילה את הביצים לתוך שק הבנוי מהפרשת שעווה המכונה תטולה. לנקבה אין כנפיים באף שלב והיא מצוידת בגפי פה.  לעומתן הזכר עובר גלגול מלא הכולל שני שלבי זחל, שלב טרום גולם, גולם וזכר בעל יכולת תעופה. בתנאים אופטימליים, אורך מחזור אחד לוקח כחודש. הזכר הבוגר קטן בהרבה  מהנקבה,  חסר גפי פה ואינו חי זמן רב, כ- 3 ימים בלבד, במהלכם הוא מפרה את הנקבה. 

הדברה של הקמחית נעשת לרוב ע"י חומרים כימיים הפוגעים במכלול החרקים גם המועילים שבהם, כך הם מפרים את המאזן הביולוגי ומזהמים את הסביבה. לעיתים גם החומרים אלו לא הכי יעילים כי החרקים מפתחים עמידויות לחומרים הכימיים. מעבר לכך, תמיד יש סיכוי שישאר חומר ריסוס על הפירות ויגיע אל הצרכנים.  ולכן יש חיפוש מתמיד אחר דרכים שיפגעו פחות בסביבה ובמי שנמצא בה וצורך ממנה.  

הצתברות כנימות קמחיות על ענף 

אחת מהחלופות לחומרים הכימיים הינה ההדברה הביולוגית של כנימות קמחיות, זו אפשרית בעזרת אויביהן הטבעיים כדוגמת מושית השבע, צרעות טפיליות ועוד מיני חרקים  המהווים מדבירים ביולוגיים אפקטיביים בשדות ובמטעים. שיטה זו גם זוכה לפופולריות בקרב החקלאים האורגניים והקונבנציונאליים. דרך נוספת היא הצבת מלכודות בלבול, מלכודות אלו משתמשות בפרומוני מין של נקבת המין וכך מושכת אליה זכרים שמתבלבלים ומגיעים למלכודת ובדרך זו לא מפרים את הנקבה וכך מונעים את דור ההמשך של הכנימה הקמחית.  

גינה ובנייתה

 בכמה שנים האחרונות עזרתי לדודה שלי בתחזוקת הגינה. בתחילה הגינה היתה טיפה מוזנחת ולא היה ערוגות מסודרות. הבקשות היו שכל הצמחים יהיו רב שנתיים, ובלי לרסס עשבייה עם קוטלי עשבים. לכן דבר ראשון היה לקנות מכסחת דשא כדי להתגבר על העשבייה בקיץ ולהעניק מראה דמוי מדשאה לגינה, בשלב מסוים המכסחת הפסיקה לתפקד והעשבייה חזרה לגינה. 

תמונה כללית של הגינה - לא דשא עשבים מכוסחים 

בתחילה שידרגתי כמה ערוגות, כמו למשל זו בתמונה למעלה. בניתי תוחם ערוגה מרעפים שמצאתי זרוקים. ובתוכם הוספתי שכבת טוף לכיסוי. ולידה הוספתי שורה של נרקיס שכל שנה בחורף צצה לה אחרי קיץ יבש. תחילה הגינה היתה מושקית ידינית פעמיים שלוש בשבוע, אחרי תקופה מסויימת הוחלט לעבור להשקייה במערכת השקייה שהקמתי. קו לעצים וקו לכל השיחים והעשבוניים הרב שנתיים. 

שימוש מועט בעונתיים בכד 

בהמשך הבאתי גם כמה שתילי אפטניה שהשרשתי ולאט לאט זה השתלט על כל החלק המיועד ואפילו יותר. בכך יצר שכבת כיסוי מאוד נחמדה שמכסה את כל השטח בכניסה. בכניסה לגינה היה היה פעם עץ שיזף מצוי גדול שהפף למטרד והולט להוריד אותו. אחרי שהוא נכרת , הוא המשיך להילחם על קיומו והוציא ענפים חדשים מהשורש. ולכן הוחלט לכסות את הגדם עם חלוקי טוף וסלעים לתיחומם. וכד נישא על ראש הגבעה שממש התבקש לתוספת של עונתיים להעניק קצת צבע למכלול הקומפוזיציה. 

ערוגה עם אפטניה 

ערוגה עם ירקה, ביצן וצמח כיסוי ודליה 

אחרי תקופה שבה הכל גדל

כל המרווחים נסגרו

חלק נוסף שהשתדרג, גם כן בכניסה, הוא ערוגה מעגלית. זאת ניתן לראות בתמונות לעיל. כמרכז הערוגה השתמשתי בירקה אשר יצרה מעגל וסביבה ארבעה צמחים של ביצן, את כל זה עוטפת ודליה כצמח כיסוי. הקומפוזיציה שנוצרה יוצרת תחושה טובה אך עמוסה מידי לכן צריך לשקול לדלל את הצמחים קצת. בתמונה למטה אפשר לראות "מסלעה" בה השתמשתי בסלעים מקומיים שהוצאו מהאדמה בזמן שתילת העצים בגינה. במסלעה ניתן לראות גרניום הצומח לגובה, גזניה אשונה שנסתתרת בקומה מתחת וסיגלית אוסטרלית בחלק התחתון. וכתם מלבין של סנטולינה ננסית. 

מסלעה בסגנון חופשי 

סלסלה תלויה בשיא הפריחה 

בנוסף לכל אלו כפי שניתן לראות למעלה שהוספתי סלסלה פורחת עם סקבולה ורבנה וגרניום זוחל. בתמונה תועד רגע השיא של הפריחה באביב שנתן המון צבע. ואילו למטה זהו שטח שהוקצה לטובת ערוגת פרחי בר, השנה רק פוזר חיפוי עם שבבי עץ, והיה ניסיון לזרוע כמה וכמה פרחי בר בינהן גם שולבו גיאופיטים כמו עירית גדולה, חצב ורקפת. בשנה הבאה לפני הגשמים יהיה ניסיון נוסף להעשיר את השטח בפרחי בר ע"י הנבטת זרעים בתקופה שלפני. 

ערוגת פרחי בר בתכנון עם כיסוי בשבבי עץ

פורח ושמח

כבכל שנה הפריחה המרהיבה ביותר  מתקבלת באביב, כאן אני אסקור את החלק הראשון של גל הפריחה השנתי. מקווה מאוד שגם אצליח לכתוב עוד פוסט על עוד פרחים. קצת באיחור אני רוצה להביא אליכם צילומים של פרחי בר שונים. 

רוב התמונות צולמו באזור ראשון לציון בגבעת חמרה  ובגבעת האירוסים בנס ציונה. שני בתי גידול שנמצאים בלב שטח בנוי נרחב. הם ה"איים" האחרונים שנותרו מחולות מישור החוף ומשמרים את הצומח הנדיר של אזור זה. בין הפרחים השונים ניתן למצוא את אירוס הארגמן במופע אדמדם, קידה שעירה, רותם המדבר ואלמוות הכסף. 

אירוס הארגמן

עירית 

שקד

מקור חסידה גדול 

חרצית עטורה

אלמוות הכסף

ורוניקה מבריקה

קידה שעירה

מקור חסידה מפוצל

רותם המדבר