גינה אורגנית הפקולטה לחקלאות

מזה זמן רב ישנה גינה בפקולטה הנקראת הגינה האורגנית. בתחילת הלימודים שלי היא הייתה ממוקמת במקום די תמוהה. בפינה של הפינה במקום מוצל ומלא בעיות שנובעות ממיקומה של הגינה. למרות זאת כל שנה היה ניסיון לגדל שם משהו. בעיקר אנשי שנה א' שלא היו מודעים לבעיות הקיימות שם. אחרי זמן מה הוחלט להעביר את הגינה למיקום חדש בו היא כבר נמצאת כמעט שנה וחצי. 

שלט הכניסה לגינה 

הגינה האורגנית היא בעצם הרבה ערוגות שמחולקות לכל החפץ לגדל דבר מה ולהתנסות בת'כלס לגדל משהו, לרוב סטודנטים ועובדים בפקולטה. את הגינה מנהלת אגודת הסטודנטים בפקולטה בעזרת פרויקטור שאחראי לגינה בפועל. 

שלט המודיע שאין לקטוף ללא רשות המגדלים 

בשטח הגינה ישנה מערכת השקייה אוטומטית וכשמה היא אורגנית הכוונה בלי ריסוס של הגידולים או הדברת חרקים או עשבייה. ניתן לקבל יבול יפה גם ככה. רוב הגידולים הם עונתיים ומתחלפים מידי עונה בעיקר ירקות שונים, תבלינים וגם פרחים פה ושם. 

אחת הערוגות בגינה האורגנית 

יש עוד מה לעשות כדי לפתח ולהעשיר את הגינה האורגנית בפקולטה לחקלאות. אני אשמח לראות את הגינה מתפתחת עוד ועוד. 

מנביטים צמחי בר

אנחנו נמצאים בפתחו של החורף, כל הצמחים החד שנתיים עומדים להתעורר ולנבוט. אז אנחנו יכולים לעזור להם ולהנביט אותם לפני כן, הכוונה ממש עכשיו. עשיתי את זה מאחורי הביניין במעונות בפקולטה לחקלאות. 

מראה כללי

התחלתי להנביט צמחי בר שונים לצורך שתילה שלהם. חלק מהם נובטים בקלות ולחלק לוקח זמן. למשל אגרוסטמת השדות ומרוות ירושלים נבטו בהמוניהם ישר אחרי הזריעה. היה גם ניסיון להנביט סבונית השדות ותלתן דו גוני שנכון להיום עוד לא נבטו.  בנוסף הנבטנו גם זרעים של ירקות חורף שונים, בעיקר עלים.


נבטים של דרדר כחול

 בתחילה דרדר כחול לא נבט טוב ובניסיון השני הייתה נביטה משמעותית. ייתכן והמקור של הזרעים היה שונה. אחד לפני שנתיים ואחד לפני שנה.  

עולש מצוי נובט

העולש נאסף משדה בור בבני עי"ש והונבט השנה. כמו כן גם הונבטו זרעים של עולש מכפר מנדא. לא הייתה נביטה משמעותית, בזרעים מכפר מנדא היה אחוז נביטה גבוהה יותר אולי בשל כך שחפי המעטפת הוסרו והזרעונים היו חשופים לעומת אלו שנאספו מבני עי"ש שהונבטו כמו שהם.  

נבטים של מרוות ירושלים

מרוות ירושליים לבקנית

 הייתה נביטה משמעותית של מרוות ירושלים. תופעה שנצפתה בנבטים של מרוות ירושלים הייתה צמחים לבקנים- וואריגאנטים-הפגועים בפיגמנט הירוק הלא הוא הכלורופיל, ואי לכך הם לא שורדים יותר משבועיים אחרי הנביטה. ניתן לגדל אותם בעזרת מי סוכר.

נבטים של אגרוסטמת השדות

הנבטים אחרי התפתחות שלהם מועברים להמשך גדילה, את חלקם העברתי לגינת צמחי ארץ ישראל ע"ש רוחמה ברלינר בפקולטה לחקלאות.

טיול בשמורת טבע יהודיה

הטיול התחיל בנסיעה ארוכה לצפון.  נסענו דרך כביש 6 עד דרום רמת הגולן עם עצירה לאוכל ביקנעם ותצפית בכביש 65 החדש. נהננו מנוף יפה המשקיף אל הר הארבל והגבעות וההרים הנושקים אל הכנרת. הגענו אל חניון לילה יהודיה כאשר כבר החשיך, נכנסו למתחם שם הקמנו את האוהלים, אכלנו ארוחת ערב והתארגנו לשינה. המתחם כולל שירותים ומקום מגודר למקם את האוהלים. הייתי שוקל לאפשר לכבות את האור חלקית או לפחות לארגן תאורה יותר ידידותית לשוהים בתחום חניון הלילה. החניון היה די מלא כשהגענו כבר. במתחם נטועים עצי אלון בוגרים כאשר בין לבין אפשר להקים אוהלים.

בחניון לילה יהודיה יום לפני הטיול 

למחרת קמנו והתחלנו להתארגן לצאת לאחד המסלולים באזור, אכלנו ארוחת בוקר, קיפלנו את כל הציוד שהבאנו והלכנו אל תחנת המידע לקבל הדרכה לגבי המסלולים באזור. תחילה בחרנו ללכת במסלול המכונה זוויתן עליון. במהלך המסלול יש כמה וכמה בריכות מים שאפשר לשחות בהן. וישנה גם תצפית למפל הזוויתן ואל הבריכות שניתן לרדת אליהן. כל זה עם נוף יפה אל הכינרת וכל הסביבה של דרום רמת הגולן. לאמיצים בלבד, ניתן גם לזנק מצוק הקרוב לאחת הבריכות ולהנות ממים עמוקים ומרעננים ביותר. חוויה בלתי נשכחת. 

בריכה בנחל זוויתן עליון

נקודת תצפית על מפל הזוויתן

שמורת יהודיה היא הגדולה בשמורות הגולן. מרכז השמורה הוא יער אלונים פתוח אשר הדומינטי בו הוא אלון התבור. שטח השמורה נמצא בין קצרין לכנרת. בשמורה נחלים עמוקים הגדולים שבהם יהודיה, זוויתן ומשושים. מצוקי הנחלים הם בית גידול לעופות דורסים וצמחייה מגוונתץ המים זורמים בכל ימות השנה ולאורכם מפלים ובריכות. קניוני הנחלים הם חלק חשוב מאגן ההיקוות של הכינרת. מיני הצומח העיקריים בשמורה הם אלון התבור, שיזף השיח, שיזף מצוי, דגניים דוגמת שיבולת שועל ומגוון מיני צומח עשבוניים בחורף כמו כלנית, רקפת, עבקנה והיפה בפרחי השמורה אירוס הגולן. בזמן ביקורנו בשמורה לא היה הרבה מיני צמחים שפרחו.

אחת מהבריכות בנחל זוויתן עליון

ערברבה שעירה 

במהלך המסלול יש כמה וכמה בריכות עם מים עמוקים ומצוקים גבוהים לידם שמאפשרים תצפית אליהם. לאורך על תוואי נחל זוויתן ישנה צמחייה מקומית הכולל את הרדוף הנחלים, ערברבה שעירה, שיח אברהם ופטל קדוש. ביקורנו בסתיו הפגיש אותנו עם חצבים שפרחו פה ושם לאורך המסלול. מי שמעוניין ולא מפחד מהקוצים יכול לטעום קצת מהפטל. בתחילת המסלול יש גם כמה בריכות ממש קטנות שאפשר לשכשך בהם את הרגליים. 

בריכה ליד מפל זוויתן

לאחר מכן, החלטנו גם ללכת אל מפל יהודייה. זה היה החלטה ספונטנית להמשיך לטייל עוד קצת. התחלנו ללכת לכיוון המפל- לעשות פקל קפה ולחזור, בדרך עברנו בחורבות הכפר יהודייה והמשכנו לתוך הקניון בשביל שסומן מחדש אחרי שבתוואי השביל הקודם היו מפולות סלעים שסיכנו את המטיילים. המשכו ללכת למטה ובשלב מסויים השביל נהייה די תלול. לבסוף הגענו למטה ונגלה מולנו מפל מרשים מאוד. היו שם גם די הרבה מטיילים שנהנו מהיופי הזה של המפל והבריכה הצמודה אליו. בבריכה זו יש סלעים עם מים רדודים בקצוות ולכן כדאי להיזהר לפני שנכנסים לשחות.

מפל יהודיה נוף משביל בדרך למפל

מפל יהודיה

מפל יהודיה

לסיכום זהו טיול מאוד מהנה ונחמד לדרום רמת הגולן המלאה בקניונים, בריכות ומפלים מעשה ידי טבע. אני ממליץ לכל אחד לטייל ברמת הגולן. הרבה זמן ההזדמנויות היחידות שהיו לי להגיע לרמת הגולן היו קשורות בצבא. זו אחת הפעמים שאני מבקר ברמה בשביל לטייל וזה הרגשה שונה לגמרי. 

עוד מידע 
רשות הטבע והגנים 

בציר 2017 ביקב חיטים

בשבועות האחרונים החל בציר 2017 ביקב חיטים אשר ממוקם בנווה מבטח. הבציר נערך ביום שישי החל מהשעות המוקדמות של הבוקר. בשיתוף של הרבה אורחים התחיל קטיף אשכולות הענבים מהכרם. 

הענבים שנקטפים

בכרם ארבעה סוגי ענבי יין, מרלו, קברנה סוביניון, שיראז ופינוטאז'. את מועד הבציר מחליטים לפי כמות הסוכר בענבים שנבדקת כל כמה זמן כדי לקבוע אם זה זמן מתאים. 

איסוף הענבים

הענבים נאספים ידנית בעזרת מזמרות לארגזי פלסטיק ומועברים להמשך התהליך.

עמדת מיון הענבים והפרדת הענבים מהאשכול ב"קראשר"

בעזרת מכונה הנקראת קראשר הענבים מופרדים הענבים משזרות של האשכולות וכל המאסה שנוצרה מועברת לתוך החביות בהם מתחיל תהליך הכנת היין. 

השזרות מפונות לכרם

השזרות של האשכולות מפונים לכרם שם יעשירו את האדמה ויהפכו לקומפוסט בסופו של דבר. 

ערבוב היין

מוזמנים לבקר ביקב בימי שישי או בכל זמן אחר בתאום מראש 

לעוד פרטים היכנסו לאתר היקב או עמוד הפייסבוק. 

החלפת התאורה בבני עי"ש

העולם המודרני מביא איתו לא מעט בעיות סביבתיות שפוגעות במערכות אקולוגיות ומהוות מטרד לאיכות החיים לעיתים. כך לדוגמה העיניין של תאורת רחוב, יש צורך בה ואי אפשר לדמיין את חיינו בלעדיה שכן היא מאפשרת התנהלות בשעות החושך וגם חשובה מבחינה בטיחותית ובטחונית. אך התאורה הרבה יוצרת זיהום אור אשר מאיר את השמיים וגורם לאובדן שמי הלילה. אם מבחינת בני האדם זה הפירוש שלא רואים כוכבים בשביל חיות בר זה יכול להיות הבדל בין חיים למוות. מעבר לכך יש גם חשיבות גדולה גם לשמי הלילה שלנו כבני אדם. 

הפנסים הישנים 

 זיהום אור מוגדר בתור עודף אור אשר גורם לבזבוז מאסיבי של אור כלפי השמיים מה שמתבטא בהסתרת שמי הלילה בדרך כלל. זיהום האור מתחלק לזיהום אור אסטרונומי וזיהום אור אקולוגי. רוב זיהום האור החזק ביותר נמצא בריכוזי אוכלוסייה גדולים כמו למשל בגוש דן. זיהום האור הוא בעצם תוצר-לוואי שנובע מתאורה מלאכותית מוגזמת שאינה ממוקדת במטרתה בלבד. למשל תאורה של שלטי חוצות, זרקורים המכוונים כלפי מעלה, מגרשי ספורט וכל תאורה שמכונת אל השמיים או לא ממוקדת מספיק. כיום כדי להנות משמי הלילה בצורה נאותה נחוץ לנסוע למקום מבודד בנגב או רמת הגולן. 

הפנסים החדשים 

עם רדת החשכה, שימוש בתאורה בלתי נמנע ומהווה צורך חשוב כדי לתפקד בעולם המודרני. בתוך בינינים סגורים אין בעיה להאיר אך מחוץ למבנים עלינו לתכנן את התאורה כך שתיהיה יעילה וחסכונית כדי שלא תפלוש למקומות לא נחוצים, בהם היא אף מזיקה. כדי להפחית את זיהום האור אפשר להשתמש באור בצורה אחראית יותר, כך למשל להתקין גופי תאורה מסוככים הפונים כלפי מטה ושימוש בתאורה במקומות הנחוצים באמת.

גופי התאורה החדשים בלילה

לאחרונה התקנו פנסי לד חדשים בבני ע"ש ברוב הישוב. מהלך זה מהווה צעד חשוב במניעת זיהום אור ובנוסף חיסכון בחשמל תוך הגברת היעילות של התאורה. הפנסים החדשים בנויים גם כך שהם מכוונים כלפי מטה. הפנסים החדשים הם בעצם גופי תאורה אשר בנויים מלדים המאפשרים תאורה נקודתית יותר כלפי הרחוב עצמו ופחות כלפי מעלה. 

נראה שאכן יש השפעה של הלדים 

בד בבד יש עדיין מקומות מרכזיים בעיקר שהאור מכוון כלפי מעלה ומותקנים גופי תאורה בעלי הספק גבוהה אשר לא עומדים בתקנים של תאורה המונעת זיהום אור.
  עוד מידע ב- אור מכוון עמותה בנושא זיהום אור

משטח פורח

בקיץ שעבר בניתי משטח עליו כתבתי כבר בבלוג. בתחילת הסתיו שתלתי בו פרחי בר שאת חלקם קיבלתי ממיכאל, שכן שדואג להנביט פרחי הבר שנה אחר שנה ודואג גם לאסוף את הזרעים שלהם. פרחי הבר שנשתלו במשטח היו: תלתן דו-גוני, דרדר כחול, אזוביון דגול, סבונית השדות, פרגים וחרציות. 

זמן לא רב לאחר מכן התקבל גל פריחה מרשים שהוסיף קצת צבע לנוף; נוצרה צבעוניות יפה מאוד בשילוב אדום-כחול-צהוב עם כתמים סגולים. היה כיף לראות את המשטח פורח בכל פעם שעברתי ליד, הוא הוסיף עוד עניין וצבע לבניין האפור שעליו הוא מוצב.

פרגים שהונבטו גדלים בהמוניהם

פרג אגסי

צמח חד-שנתי עשבוני הגדל ופורח בהמוניו בשדות וצובע את הנוף באדום. הנבטתי את הפרגים במגש הנבטה ולאחר מכן העברתי אותם למשטח, בו הם גדלו ונתנו צבע אדום יפה. קל לזהותו בין הפרחים האדומים לפי הסימנים הבאים: הגבעולים זיפניים, לפרח הפתוח אין עלי גביע וצבעו של הפרח אדום עם כתם שחור במרכזו. תפוצתו בארצות שבמזרח התיכון. קיים גם פרג תרבותי שגידולו אסור, שכן הוא מכיל אופיום (המופיע בפקודת הסמים המסוכנים של ישראל).   

תלתן דו-גוני 

תלתן דו-גוני 

התלתן הינו מין חד-שנתי עשבוני, הפורח בסגול-לבן יפהפה. שייך למשפחת הקטניות. העלים תלתניים מורכבים. התפרחות הן קרקפות מרובות פרחים. הפרח פרפרני ומייצר צוף. בתנאי גינון של השקיה הצמח מתפתח באופן משמעותי יותר ונותן גל פריחה יפה ומיוחד. פורח באביב, בין מרץ למאי.   

חרצית מקשטת את המשטח 

חרצית עטורה 

צמח חד-שנתי גדול שנפוץ מאוד בצידי דרכים ושדות בור. שייך למשפחת המורכבים ובעל פרח קלאסי למשפחה. גדל לעיתים במרבדים צפופים רק שלו. נראה שהצטברות של תרכבות חנקן בקרקע מעודדת גדילה של החרצית ומדכאות את שאר מיני הצמחים. הצמח מסועף וגבוה, מגיע לגובה של 60 ס"מ, וכולו מדיף ריח אופייני. המין גדל בכל חלקי הארץ הים-תיכוניים וחודר מעט למדבר. העלים של החרצית יכולים לשמש כמרכיב לסלט, והפרחים הלשוניים למרתח שמאנים שעוזר להורדת חום. 

סבונית השדות 

סבונית השדות

צמח חד-שנתי קירח, זקוף ומסועף, מבנהו כמעט כדורי. העלים והענפים נגדיים. שורשיו מכילים חומר שממנו ניתן לייצר תכשירי ניקוי, תחליבים ומשקאות. העלים כחלחלים הודות לכיסוי שעווה. העלים יושבים, העליונים מאוחים בבסיסיהם לבן זוגם וחרוזים על הגבעול. הסבונית הינה צמח גלגל. סבונית פורחת מפברואר עד מאי. הפרח וורוד וקטן. לצמח זרעים שחורים רבים אותם ניתן לאסוף ולהנביט לקראת החורף. הסבונית גדלה באדמות לס בשולי המדבר ובאדמות כבדות בשדות בחבל הים תיכוני. 

דרדר כחול 

דרדר כחול 

צמח חד-שנתי מסתעף המאופיין בצבע כחול עמוק יפהפה. גובהו כ-20 ס"מ. העלים והגבעולים מכסיפים הודות לכסות של שערות קצרות והדוקות. הצמח הינו מין אנדמי לישראל - כלומר  מצוי רק בישראל וסוריה. הצמח די נדיר בטבע וגדל בכמה מקומות ספציפיים בלבד. דרדר כחול פורח באביב בחודשים מרץ עד אפריל. לצמח אין קוצים כלל, למרות שלרבים בסוג דרדר המאפיין המרכזי הינו קוצים. גדל בר בצפון הארץ ובמרכזה, אך כיום ניתן לראות אותו גם בגינון בפרחי בר במקומות אחרים. בסיום הפריחה אפשר לאסוף את הזרעים ולהנביטם בשנה הבאה. הצמח מוגן. 

אזוביון דגול צעיר 

אזוביון דגול 

צמח רב-שנתי השייך לאקלים הים תיכוני. זהו שיח המגיע לגובה של 50 ס"מ. ענפיו זקופים והם נושאים בצפיפות עלים בצבע ירוק אפרפר. פורח בין פברואר למאי. האזוביון גדל בטבע במישור החוף ובחרמון. הצמח גדל רק בקרקעות מועטות גיר, ולכן כנראה אינו יכול לגדול בקרקעות עם הרבה גיר. גדל בקרקע חולית או בזלתית תלוי בחבל הארץ. שמו הלועזי הינו לבנדר, צמחים נוספים בסוג משמשים כצמחי בושם חשובים. לאזוביון דגול תפרחות צפופות מאוד, הכותרת דו-שפתנית, צבעה סגול כהה והיא בולטת מתוך הגביע. צמח מוגן. 

גבסנית ערבית 

גבסנית ערבית 

שייכת למשפחת הציפורניים, צמח יפה בעל פריחה בעונה שבה אין הרבה צמחים שפורחים. צמח רב-שנתי נשיר קיץ. המבנה של הצמח אורירי ומפושק, גבעוליו דקיקים ומסועפים מאוד. הגבסנית פורחת רוב השנה אך במיוחד בקיץ כפי שנזכר לעיל. הפרח לבן קטן ואם מתקרבים אליו ניתן לראות פרח מיוחד ומעניין למראה. השם של הצמח מעיד שהוא נוטה לגדול בקרקעות עם ריכוז גבס גבוה. הצמח גדל ברוב אזורי הארץ אך הוא שכיח למדי במדבר, בחבל הספר וברכסי כורכר במישור החוף. מין תרבותי אחר של גבסנית משמש כתוספת לזרי פרחים. 

פריחה אביבית מאוחרת בגולן

במאי האחרון יצא לי לבקר ברמת הגולן, בשלהי הפריחה האביבית. כל רמת הגולן בתקופה זו של השנה מלאה כבר בעשבייה יבשה, תזכורת קטנה לכך שבחורף הכל היה שופע וירוק. כעת נשארו צמחים מעטים שזוהי תקופת פריחתם (או אפילו סוף תקופת הפריחה של חלקם). ברשומה זו אסקור חלק מהם.

נוף כללי 

עולש מצוי הינו צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים. בחורף יש לו עלי שושנת גדולים הניתנים לאכילה. באביב ותחילת הקיץ פורח בכחול בולט; עלי הכותרת בכחול בהיר והאבקנים בכחול כהה. התפרחות בנויות מפרחים לשוניים בלבד. העולש פורח בבוקר המוקדם ובשעות הצהריים החמות נסגרים הפרחים שלו, לכן אם תרצו ליהנות מפריחתו שווה לקום מוקדם בבוקר. ברמת הגולן מצויים מרחבים עצומים של עולש, רק צריך להביט סביב. 

עולש מצוי 

 מעוג מנוקד, צמח חד-שנתי בינוני, לא גבוה במיוחד. הפרח מזכיר במבט ראשון את החלמית ואת החוטמית ונראה קצת כמו שילוב של שניהם. לגביע 5 עלים רחבים ומאוחים והעוקץ ארוך בהשוואה למינים אחרים. המעוג פורח בין אפריל ליוני. צמח יפה מאוד, הגדל בצידי דרכים ושדות בור. נפוץ יחסית בצפון הארץ. 

מעוג מנוקד

 קיפודן מצוי, צמח עשבוני רב-שנתי השייך למשפחת המורכבים. צמח שושנת שכל חלקיו העל-קרקעיים מתייבשים בקיץ ומתחדשים בחורף. לקראת האביב המאוחר עולים גבעולי התפרחת לגובה של כ- 1.5 מטר. הקיפודן פורח ביוני וביולי. התפרחת סגולה ומרשימה בגודלה, ובולטת מאוד בנוף הצחיח של שלהי האביב. התפרחת כדורית, קוצנית ומזכירה קצת קיפוד - מכאן גם שמה. מורכבת מהרבה קרקפיות נפרדות המגובבות בצפיפות. הצמח אנדמי לארץ ישראל ולסוריה. 

קיפודן מצוי 

 חרחבינה מכחילה, זהו קוץ רב-שנתי השייך למשפחת הסוככיים. משנה את אופיו באופו די קיצוני במהלך גידולו: בצעירותו גדל כשושנת עלים צמודה לקרקע בעלת עלים ירוקים ורכים הניתנים לאכילה, ואילו בבגרותו זהו צמח זקוף ומסתעף בגובה של עד חצי מטר בעל עלים גזורים ודוקרניים. בהמשך הצמח הופך לקוץ נוקשה מסועף בדלילות. החרחבינה פורחת באביב ובקיץ, ממאי עד אוגוסט. התפרחת היא סוכך, צבע העלים משתנה בהדרגה מירוק לכחול. הצמח מאוד בולט על רקע הצמחייה היבשה ונראה די קישוטי מרחוק. 

חרחבינה מכחילה

 חוטמית זיפנית, צמח חד-שנתי הבולט מאוד בזכות פרחיו המרשימים בגודלם המסודרים על עמוד תפרחת גבוה, ועל כן נראים למרחק. לקראת האביב צומח עמוד התפרחת שיכול להגיע עד לגובה של 3 מטרים. העמוד מעוצה ועליו יושבים עלים מסורגים כשבחיקם פרחים. הפריחה בין החודשים מאי עד יוני. החוטמית בולטת בגינון של כביש 6 שעבר שיקום נופי וגם נמצאת בהרבה גינות שמעוניינות להשתמש בצמחי בר ארץ ישראליים. 

חוטמית זיפנית

לסיכום, למרות הסטיגמה שדבקה בעונה החמה, גם בקיץ נוכל למצוא צמחי בר שפורחים. חובבי הפריחות ידעו ליהנות מהן כמעט בכל עונה בשנה, רק צריך להכיר מעט את הצמחים ואת מועדי פריחתם. תמיד כיף למצוא משהו מיוחד ומעניין מבין כל הקוצים היבשים ולהתלהב מהיופי הזה שגדל כמעט ללא טיפת מים ומשמח את העין. 

מרבדי ציפורנית

מפעם לפעם אני יוצא לסרוק את השטח ליד ביתי ולחפש פרחי בר שונים ומיוחדים. לאחרונה בעת שיטוטיי בסביבת בני עי"ש מצאתי מרבדי פריחה גדולים של ציפורנית מגוונת. מרבדים צפופים שלה. מאוד הופתעתי לראות זאת משום ששנה שעברה ראיתי ממש מעט פרטים של ציפורנית בין הקחוונים והחרציות שפרחו שם. ייתכן שפשוט פספסתי את מועד הפריחה הקצר של הציפורנית. 

שטח שלם של ציפורנית 

המרבד צולם ב- 17 במרץ, כאשר זמן הפריחה של הציפורנית הוא בסוף החורף תחילת האביב בין החודשים פברואר לאפריל. זמן הפריחה לא ממושך והצמח יוצר זרעים די מהר אחרי שפורח ומייתבש. הציפורנית המגוונת היא צמח חד שנתי אשר גדל כמעט ללא סיעופים ויוצר לעיתים מרבדים בקרקע בעלת תשתית חולית. 

תקריב של צמח אחד... יש וורוד יותר ויש ורוד פחות

לציפורנית המגוונת טווח צבעים מלבן דרך ורוד ועד כמעט סגול. ניתן לראות זאת גם מהתמונות שמופיעות כאן ברשומה. הציפורנית המגוונת מצויה בכל חלקי הארץ. לכותרת 5 עלים שסועים לשתיים כך שנראה כאילו יש לה עשרה עלי כותרת אך זה לא כך. 

מרבד שלם בשדה נטוש שמיועד לבנייה 

לקח לי זמן להבין באיזו ציפורנית בדיוק מדובר, על כן אספתי זרעים ובדקתי את הצורה שלהם. תחילה חשבתי שזו ציפורנית מצרית אחר כך  ציפורנית ארץ ישראלית ולבסוף הבנתי שזה ציפורנית מגוונת. על סמך הזרעים. שם המין "מגוונת" כנראה על כך שיש מגוון רחב של פרטים במין ויש אוכלוסיות די מגוונות.

זרעים של הציפורנית המגוונת

המרבד הופיע בשטח מופר השייך לתוכנית להמשך הרחבת אזור התעשייה ראם. לפני כן השטח היה שדה חקלאי ובמשך השנתיים האחרונות שינה את ייעודו וכעת עד לבנייה השטח פורח ויש מרחב שלם של פרחים וורודים בכל מקום. בהמשך השנה, בקיץ מתמלא כל השטח בפריחה צהובה של פרע מסולסל שבימים אלו גדל לו לאיטו בשטח. 

עשבים רעים בשדה חיטה

לאחרונה יצא לי לעבוד במחקר של עשבים רעים בשדה חיטה. המחקר נערך מזה זמן רב. כל שנה לוקחים דגימות של צמחים משדה חיטה שעובר טיפולים שונים, כמו ריסוס, דישון ועוד. בנוסף לוקחים גם דגימות קרקע כדי להנביט וראות איזה עשבים נובטים וקיימים בקרקע. המחקר נערך בתחנת המחקר החקלאי בגילת. הטיפול המרכזי הוא רמות החנקן שקיימות בקרקע, כאשר הדגימות נלקחות מטיפול ללא חנקן כלל ורמת חנקן שהוגדרה 10. וכמו כן מצב המים הזמינים לשדה, שליחין(עם השקיית עזר) או בעל (ללא השקיית עזר). 

חלקות שדה החיטה בגילת 

הדגימות בוצעו בשטח השדה בגילת, השטח מחולק לטיפולים שונים לפי בלוקים וחלקות. כדי לדגום השתמשנו במסגרת ברזל של 60 על 20 ס"מ.  כאשר צריך להוריד את כל הצמחים שמושרשים בתוך המסגרת. כמובן שמקום הדגימה בחלקה עצמה נקבע באופן שרירותי ולא תלוי. 

דגימה בשטח השדה 

העשב המרכזי שגדל בשדות חיטה הוא הזון. זהו דגן חד שנתי , המסתעף רק מבסיסו. אשר פורח באביב, בין מרץ למאי. התפרחת פחוסה, השיבוליות רבות וערוכות לסרוגין על הציר. זון אשון נפוץ בכל הארץ מצפונה עד הנגב הצפוני. אחד מיני הזון פוגע רבות בשדות חיטה שכן הזרעים שלו מתערבבים עם החיטה ומורידים מאיכותם. 

זון אשון

עשבים נוספים שקימיים בשדה החיטה הם בן חיטה רב אנפין ומין נוסף אריכא. בן חיטה רב אנפין הינו דגן חד שנתי נמוך, אשר פורח גם כן בין מרץ למאי. למין זה יש צורות שונות לשיבולת מצורה סרגלית וגלילית ועד לביצית רחבה וקצרה. שם המין רב אנפין מתייחס לכל המין לא לפרט. גדל בכל הארץ פרט לדרום הנגב.  

בן חיטה רב אנפין 

בין היתר מגוון העשבים בשדה חיטה רחב יותר וכולל עוד כמה וכמה מיני עשבים, כמו חרצית, גרגרנית ערבית, שברק סיצילי, אפון, שלעב, פלאריס, שעורה, זנב עקרב שיכני ועוד. במעבדה היה עלינו למיין את כל תוכן השקית לפי מיני העשבים ולרשום את כמות העשבים השונים. 

ממינים את כל תוכן השקית שנדגמה במעבדה 

אם לסכם, בשדה חיטה יש מגוון עשבים. המרכזיים שבהם הם גם כן דגנים כמו בן חיטה רב אנפין, בן חיטה אריכא וכמובן הבולט ביותר זון. להם מצטרפים עוד עשבים רחבי עלים כמו זנב עקרב שיכני, חרצית ושברק. 

גינת פרחי בר

 ברשומה זו אנסה לסקור את תהליך ההקמה של גינת פרחי בר ולהעלות כמה נקודות למחשבה. הרעיון הכללי הינו הקמה של פינה בה גדלים פרחי בר של ארץ ישראל, אשר לא נזקקים להשקיית עזר ויכולים לגדול רק על סמך הגשמים שיורדים בחורף. לפני כשנה התחלתי לחשוב על יישום הרעיון של הקמת פינת פרחי הבר, ונמצא מקום לכך בגינה של דודה שלי, עליה כבר כתבתי לפני כן בבלוג.

מראה כללי של גינת פרחי הבר 

החלק שנבחר בגינה היה חשוף יחסית ולא כלל תכנון משמעותי כלשהו. התכנון תחילה היה להשאיר את האדמה חשופה, להטמין בה גיאופיטים ולפזר זרעים של פרחי בר. כמו כן, לעודד נביטה והתבססות של פרחי בר מקומיים שגדלו שם מלכתחילה בד בבד עם עישוב בררני כדי למנוע תחרות. בשלב הראשון נקנו כמה צמחי גאופיטים המאפיינים את האזורים הים תיכוניים. הוטמנו שורשי אגירה מעובים של עירית גדולה, כמה פקעות של רקפות וחצב אחד. לאחר מכן פוזרו זרעים של תורמוסים ועוד כמה צמחי בר. בשטח נצפו פרטים של בוצין מפורץ שמוסיפים חן ויופי לגינה. 

פרח כלנית מצויה ליד עלים של עירית גדולה

התעוררו כמה בעיות במהלך ההקמה והתחזוקה של גינת פרחי הבר; בקיץ אין אף צמח שצומח בחלקה, ולכן היו מחשבות אם כדאי להביא לגינה עוקץ עקרב ופרע מסולסל, אך זה עדיין לא הגיע לשלב היישומי. כמו כן, בשטח ישנם עשבי בר שתלטנים שמשתלטים על חלקים מסויימים ולא נותנים לצמחים יותר רגישים להתפתח. 

מראה כללי בתחילת החורף- נביטות ראשונות

מאוחר יותר הוחלט לחפות את הקרקע בחיפוי של שבבי עץ, אשר נגרסו ביערות קק"ל כחלק מפעולות התחזוקה היערניות. המחשבה היא שכדי שהפינה תיראה אסתטית בקיץ ולא תהווה חלק שומם בגינה, החיפוי יהווה חלק שונה ומעניין. בנוסף לחיפוי בשבבי העץ יש יתרונות נוספים, כגון שמירת האדמה לחה והעשרתה בחומר אורגני בשלבי פירוק שונים. בשנה לאחר מכן, נקנו והוטמנו עוד בצלים ופקעות, לרבות נרקיס מצוי, סתוונית היורה וכלנית מצויה.

סתוונית היורה פורחת בגינה לראשונה

רקפת מוציאה עלים

מאוחר יותר נזרעו גם צמחים חד שנתיים שמאפיינים את המקום, כדוגמת קחוון, חרצית ואפילו דרדר כחול. כל הזרעים הגיעו ממקור אשר לא פוגע בערכי הטבע. רובם נרכשו מ"זרעים מציון", זהו משק אשר עוסק בעבודות הצלה של צמחי בר ועוסק בשיווק ומכירה של צמחי בר. 

פריחה של עירית גדולה

דרדר כחול פורח בגינה 

כשאנו חושבים על גינת פרחי בר אנו מתארים שטח שלא זקוק לטיפול אך אין זה נכון. כדי לבסס פרחי בר בשטח המיועד לכך יש לעשב בינהם ולעודד גדילה של השתילים אותם הבאנו או הזרעים שפיזרנו. בשלב מאוחר יותר נוכל גם לתת להם לגדול בחופשיות.

נרקיס מצוי בפריחה בגינת פרחי הבר

לבסוף כמה מילים לגבי החשיבות של שימור פרחי הבר. בעבר שטחים שהיוו מרחבים לצמיחה של פרחי בר, משמשים להקמה של שכונות חדשות, סלילת כבישים ובכללי הרבה שטחים ציבוריים המרוססים באינטנסיבות. לכן אני רואה צורך להקדיש ולו פינה קטנה כדי לאפשר להם לגדול ולהראות את יופיים.