בימים אלה של השנה מתמלאים צדי הדרכים, שדות הבור ושאר השטחים הלא
מרוססים במרבדים צפופים של סביון אביבי. למרות ששמו כולל את המילה
"אביבי", הצמח הוא מבין החד-שנתיים הראשונים לפרוח דווקא בתקופת החורף.
בשל תפוצתו הרחבה אין הוא כלול ברשימת הצמחים המוגנים.
 | |
|
הסביון האביבי הוא צמח חד-שנתי, עשבוני, בעל פרח האופייני למשפחת
המורכבים. תפרחתו מורכבת מעשרות פרחים המכונה קרקפת, והיא בנויה מפרחי
מרכז צינוריים קצרים דו-מיניים המכילים עלי וגם אבקנים, ומפרחי היקף לשוניים
ארוכים חד-מיניים, נקביים הבנויים מעלי בלבד. הפרח מואבק ע"י זבובים ודבורים. פריחתו
ארוכה יחסית ואורכת כחצי שנה, מנובמבר עד מאי. השם סביון ניתן לו בשל הדמיון
של ציציות הזרעים לשערותיו של סבא.
 |
| מבט נוסף |
לפי דעתי, מרבדי סביונים אלה לא זוכים לתשומת הלב הראויה, ייתכן שבגלל
שהם נמצאים כמעט בכל מקום. בדומה למרבדי הכלניות שכונו "דרום אדום",
ניתן לתאר גם את המרבדים המרשימים של הסביון האביבי כ"שפלה צהובה",
כיוון שגם פרחים פשוטים יותר כדוגמת הסביון יכולים להוות אטרקציה ומשיכה למטיילים
ולחובבי פריחות.
|
"שפלה צהובה" זה לא רק כינוי;
לקראת סופו של החורף יופיעו אט אט פרחים צהובים נוספים, כמו חרדל וחרצית, אשר יהוו
השלמה לתקופת המרבדים הצהובים שאותה התחיל הסביון האביבי, ונוכל להמשיך ליהנות
מנוף מלא בצבעים מדהימים.
